מאת סמדר וויסמן – פרח החיים
מים – נשא המידע של אלהים
בשנים האחרונות עולה המודעות לנושא הכה מרכזי בחיינו – מים. מים הם כל כך מהותיים, הרי הם מהווים 70% מתכולת הגוף שלנו, 90% מהמוח.. אלה נתונים שכולם כבר יודעים לצטט ולהזכיר. בדרך כלל המסקנה העולה מכך היא שצריך לשתות הרבה מים. נכון!
אך מה אנחנו יודעים על איכות המים? מעבר לרמה של ניקיון המים מבחינת רעלים (שנובעים מזיהום הסביבה או מוספים על ידי הרשויות כביכול לטובתנו..) – האם אנחנו באמת מבינים את התפקיד המהותי של המים בחיים שלנו?
כשמסתכלים לעומק, פנימה לרמת המולקולה של המים, מתגלה עולם קסום ומהמם, בו המים, דרך המבנה המולקולרי שלהם, יוצרים תקשורת בין הסביבה הפיזית – הביולוגית, לבין היקום, התודעה הגבוהה האינסופית. מהמחקרים החדשים במדע בנושא המים אני התחלתי לחשוב ולהרגיש את המים כ“נשא המידע של אלוהים“.
מה הם מים?
בכל פינה במערכת השמש, בגלקסיה וביקום – מתגלים מים. כשהיינו תלמידים בבית הספר לימדו אותנו שקשה למצוא מים בחלל, וזו אחת מהסיבות שמדענים התעקשו להסביר שכדור הארץ הוא בסבירות גבוהה הפלנטה היחידה שיש עליה חיים…
כיום מגלים גופים אדירים של מים בחלל,בערך לכל מקום שאליו מצליחים להגיע ולתצפת בעזרת הטכנולוגיות המתקדמות של מדע החלל. אפילו השמש שלנו, מסתבר, “יורקת” מים מתוך ה“sunspots“, כלומר השמש, גוש האש הגדול, אף היא מייצרת מים לתוך החלל. אז נראה שהיקום אוהב מים. מאד.
למים יש תכונות פיזיקליות מיוחדות. הם החומר היחיד המוכר למדע שהוא הפוך מבחינה תרמו–דינמית: שהוא מתפשט בקירור ומתכווץ בחימום. ההתארגנות המולקולרית של המים גם היא מיוחדת ויוצאת דופן – מים מסתדרים בצבירים של מולקולות היוצרות גיאומטריות מורכבות ויפות. הסיבה לכך היא שמולקולת המים מורכבת משני אטומים של מימן שהם קטנים וטעונים חיובית, ואטום אחד של חמצן שהוא גדול יותר וטעון שלילית. המבנה הזה אינו יציב בזכות עצמו ולכן יש למולקולות נטייה להיקשר אחת עם השנייה וליצור מבנים מאורגניםשל צבירים. בטבע הצבירים המולקולריים הם בצורה גיאומטרית של משושה תלת מימדי, קיוב אוקטהדרון. זהו פרט חשוב ומהותי, שנחבר אותו בהמשך להבנת המבנה של הריק.
למים יש זכרון!
בסרט – “מים: המיסתורין הגדול” מדברים על יכולת הזכרון של מים, ואיך שהם אוספים ואוגרים מידע מכל סביבה שבאה איתם במגע. מכאן שמים שעוברים בצינורות לבתים שלנו אוספים ורושמים את כל המידע שהם חולפים לידו, ומגיעים אלינו לברז בצורה די עגומה, כשהצבירים שבורים, ולכן בתדר נמוך. עובדה זו מוסברת על רקע הגילוי שבכל תא זיכרון של מולקולת מים יש 440,000 (!) פאנלים של מידע שאחראים על היבטים שונים של תקשורת עם הסביבה.עובדה זו היא גם שמסבירה ומאשרת את ניסוייו של ד“ר אימוטו לגבי היכולת שלנו להשפיע על המבנה המולקולרי של המים בזכות הכוונה שלנו והתפילה שלנו. המים מכווננים לקלוט את האנרגיה המשודרת אליהם.
ד“ר ז‘ק בנווניסטה, הומאיופט צרפתי, גילה שכאשר מדללים חומר במים, המים יכולים לשאת את הזכרון של החומר גם אחרי שכל המולקולות המקוריות של אותו חומר כבר נעלמו!
ניסוי דומה נערך גם עם דגימות של ד.נ.א שדוללו בתוך מים. שמו מבחנה בכלוב פרדיי (מיכל שמבודד קרינה אלקטרו מגנטית) בהדהוד של כדור הארץ, ולידה שמו מבחנה נוספת עם מים טהורים שהושארו בסמיכות למשך 18 שעות. לאחר מכן שלפו את המים, הזריקו סוכרים שמייצרים ד.נ.א ונוצר ד.נ.א תואם ב-98%. מכאן שהמים נושאים את המידע של הד.נ.א. המבנה של המים זה הגורם החשוב.
אפשר לפרש את הניסוי הזה גם דרך היחסים שבין המים לרִיק – אותו “מרק” אינסופי של אנרגיה שאנחנו שוחים בו. הריק, או יריעת החלל–זמן, היא הרקע ששומר את המידע של כל הדברים מכל הזמנים. המים יצרו “הטבעה” בתוך הריק, וכך נשמר ה“זכרון” של הד.נ.א.
מכאן שהמים הם נשא המידע המהווה את הגשר אל הרמה הביולוגית וחזרה אל הריק. מתוך הפרספקטיבה הזו – המים הם כמו ה‘טלפון‘ של הבריאה, ולכן כל החיים נוצרים ומתקיימים במים.
מהו הריק וכיצד הוא מאורגן?
אפשר לדבר שעות ארוכות על הריק, אך באופן כללי המדעים החדשים נבדלים מהפרדיגמה הישנה במדע בעיקר הודות להבנה (שהיא עתיקה ביותר, אך הודחקה ו“נשכחה“) שהריק, יריעת החלל–זמן, מה שאינשטיין גם כינה ה‘אתר‘, הוא מעין “מרבד” של אינסוף אנרגיה.אינסוף מידע. גם הפיזיקה הקוונטית מכירה בעובדה הזו, כך למשל בספר הקלאסי של מבוא לפיזיקה כתוב:
“…present-day quantum field theory “gets rid by a renormalization process” of an energy density in the vacuum that would formally be infinite if not removed by this renormalization”.
pp 426)})Gravitation: Misner, Thorne, Wheeler }
כלומר – במודל הסטנדרטי של הפיזיקה מכירים בצפיפות אינסופית של אנרגיה בריק, אך מטעמי נוחות, הם עורכים למספר רה–נורמליזציה, כלומר “חותכים” את האינסוף למספר כמותי (שהוא עדיין עצום = 10 בחזקת 93).
נאסים הרמיין (Nassim Haramein) הוא שחשף את ה“וידוי” הזה קבור בתוף הספר. וכמה שזה מפתיע, על אף שהבנה זו היא חסרת עוררין וידועה, הפיזיקה המודרנית לא ממש מתייחסת אליה, ודי מתעלמת ממנה. זו אחת מהסטיות החמורות של הפרדיגמה המדעית הנוכחית, לפי הרמיין.
מדע ששואף ללמוד, להבין ולנצל את האנרגיה החופשית, האינסופית, הזמינה עבורנו ישירות מהריק עצמו, יכול להוביל את החברה האנושית די במהירות למצב של שגשוג בהרמוניה עם חוקי הטבע, והפסקת ההרס, הזיהום וניצול המשאבים של האדמה. יש המון מה להגיד בנושא הזה, ובשורות טובות ממש בדרך.
היות והריק אכן נושא אינסוף אנרגיה, הוא נמצא בארגון גבוה ומושלם של המידע. המידע מאורגן במנה גיאומטרי – פרקטלי, שיוצר סביבו דינמיקה מסוימת של מה שנקרא לפי המודל של נאסים הרמיין “חור שחור–לבן“. המבנה הגיאומטרי הבסיסי של הריק הוא של הקיוב אוקטהדרון – אותו משושה תלת מימדי שהזכרנו קודם לכן.
מים כנשא מידע
אז אם חוזרים למים – על רקע זה אפשר להבין כיצד המולקולות של המים, כאשר הן מאורגנות בצורה הטבעית שלהן, הן למעשה בתהודה תואמת למבנה של הריק, ובכך הן “מורידות” דרכן מידע, ומעבירות אותו לתוך האורגניזם או הסביבה הביולוגית.
כל הזמן יש תחלופה של אנרגיה בין החור השחור (שנמצא במרכז של כל יצור חי, בכל קנה מידה – ברמת האטום, התא הביולוגי, הלב האנושי, כוכבים ופלנטות, שמש, גלקסיה והלאה). החלפת המידע נקראת “feed-back loop” וככה למעשה מתקיימים חיים.
המים במודל הזה, הם הסוכן, נשא המידע ב‘פידבק לופ‘ של הבריאה. לכן כשאנחנו הורסים ומזהמים את המים של הפלנטה שלנו, אנחנו מקשים על התקשורת שלנו עם הריק, יש מעין שיבוש.
הטענת מים והעלאת התדר
כאשר באופן מודע ופעיל משפיעים על הגיאומטריה של מולקולות המים, כדי להעלות את התדר שלהן שיוכלו לתפקד ברמה גבוהה יותר, כלומר לשאת עבורנו מידע רב יותר מהריק, זה נקרא “מים מובנים“.
יש המון דרכים לעשות זאת, החל מתפילה, ברכה, שיר וכוונה, ועד לטכנולוגיות מתקדמות שמופצות כיום ותופסות תאוצה יותר ויותר. הטכנולוגיות הללו למעשה מטעינות את המים ומחזירות להם את החיות, על ידי השפעה על המבנה הגיאומטרי שלהם שיהיה הרמוני וקוהרנטי.
להלן דוגמאות של דגימות מים שהושמעו להם צלילים של הסולם הסולפז‘י. עושה חשק לשתות מים כאלה.. נכון?
הנה כמה לינקים לחברות שמפיצות מוצרים שמעלים את תדר המים ונשענות על ההבנות האלה ודומות להן.
http://www.structuredaqua.com/products.html
וגם בלי טכנולוגיות חיצוניות, אולי ההבנה החשובה ביותר היא שכשאנו מבקשים ליצור קוהרנטיות והרמוניה בשדה שלנו, דרך תפילה, מדיטציה, שיר או רגש חיובי כלשהו, אנחנו מגבירים את עוצמת התקשורת שלנו עם הריק – (שעוברת דרך המים בגוף שלנו!) – יותר מידע נכנס פנימה ומזין אותנו, ובהתאמה האנרגיה שקורנת מאיתנו החוצה היא בתדר גבוה יותר.
לפי מצב הפלנטה היום, המים, כך נראה ומרגיש, ממש זקוקים לאהבה שלנו, שהיא בעצם אהבה לעצמנו. היכולת להעלות את התדר של המים נעוצה ברובה בהבנה של העוצמה שלנו. כל אחד בנפרד וכולנו כקולקטיב מודע.
תודה שאתם לוקחים חלק בספירלה המשותפת של התעלות והתרחבות התודעה. המאסטרים הגדולים תמיד אמרו שאם נדע את עצמנו, נדע את היקום.
