מעולם לא היו בעבר כל כך הרבה אינטרסים פוליטיים וארגוניים עם כל כך הרבה כלים העומדים לרשותם כדי לתפעל את הדעות של כולנו. הודות לאינטרנט ונוף חדשותי משתנה פותחו טקטיקות מניפולטיביות שמקיפות אותנו מדי יום.
לאורך השנים פותחו שיטות כדי לגרום לנו לפקפק באנשים רגילים מהעם, ולא לשים לב שגופים מאורגנים ובעלי אינטרסים עסקיים ופוליטיים מושכים בחוטים מאחורי הקלעים. זה תעמולה מוסווית.
האסטרטגיה הגלובלית שואפת לעצב את דעת הקהל באמצעות מגוון רחב של כלים כמו מדיה חברתית, אנשי תעמולה, חדשות, תרבות פופולרית, מגזינים, מסעות פרסום, מודעות, בידור, מטרות צדקה, סקרים, עורכי כתבות, אוניברסיטאות, תכניות קומדיה, מחקרים שפורסמו והאינטרנט.
אין רק אינטרס פוליטי או תאגיד אחד בעל מונופול על האסטרטגיה הזאת. מדובר בתעשייה גלובלית בהיקף של מיליארדי דולרים, שמשתתפים בה גם חברות לניהול משברים, קבוצות לובי, קבוצות תקשורת אסטרטגיות, משרדי עורכי דין, חברות בינלאומיות של יחסי ציבור, משרדי חשיבה, LLCs, קבוצות תמיכה, עמותות וארגוני צדקה, אתרי אינטרנט, מספר גדול מאוד של ארגונים פוליטיים וועדות שמשפיעים על המדיניות והבחירות SuperPACs, ואמצעי תקשורת הפועלים בשמם של תורמים או לקוחות בתשלום. הכל מפותח וממומן היטב.
המטרה היא לגרום לכל אדם אשר מעלה שאלות ומפקפק באמינות השלטון ובאמינות בעלי הסמכות, להרגיש כחריג ויוצא דופן ולא מקובל. כל זה כדי שאנשים כאלה ישמרו את המחשבות והדעות שלהם לעצמם.
האסטרטגיה הגלובלית תמיד שואפת לשלוט במידע, ולשנות את דעתם של אנשים רבים ולגרום להם להאמין שאין להם כוח. ושכדי להם לשתוק.
סימני היכר של הטקטיקות המניפולטיביות:
שימוש בשפה ומילים כגון “משוגע” “הזוי” , “קונספירטור” , “מטורף”, “שקרן”, “פרנואיד”, “מדומה”,”מסוכן”, “פסאודו”, “מכחיש”, “מתנגד”, “מביך”, “מיתוס”, “מפוחד”, “חסר משמעות”. שיטה זאת מאוד יעילה כדי להשפיע על אנשים אחרים כדי ליצור להם את הדעה הרצויה.
שימוש תכוף בביטויים כגון “כולם יודעים”, “כולם מסכימים” ו”המדע המקובל ” – למרות ש”כולם”, למעשה, אינם “יודעים” או “מסכימים”, והמדע עשוי להיות רחוק מלהיות נכון, אמיתי, אובייקטיבי ומקובל.
טענה שיכולה להעיר את העם הפשוט ולהראות את האמת, טענה כזאת ישר נקראת “מיתוס” “תאוריית קונספירציה” “שמוע” וטוענים שכבר דיברו עליה והיא “הוכחה כ לא נכונה” ו”נכשלה”.
האסטרטגיה פועלת היטב בשינוי הדעות: אנשים שומעים “תאוריית קונספירציה” או ” שמוע” ומיד מכריזים על עצמם כחכמים מידי מכדי להאמין לזה או בכלל לנסות לבדוק את המידע.
עובדות שפוגעות באינטרסים של התאגידים, מתייגים אותם בכינויים כמו “חדשות ישנות” או “חלק מהאג’נדה הידועה.”
הכנסת פוליטיקה לנושאים מסוימים למטרת בלבול וסיבוך דעת הקהל. הטקטיקה יעילה מאוד בהפיכת כל נושא ל “שנוי במחלוקת” ומחלקת את דעת הקהל, כך שלא יותר ממחצית האנשים בדרך כלל מאמינים או שמים לב למידע שמעורר שאלות רבות והאשמות כלפי בעלי הסמכות.
ניסיונות לשכנע אנשים שיש רק צד לגיטימי אחד של מחלוקת, וכי כל מידע מנוגד צריך להיות מצונזר לחלוטין מהציבור כי הוא מזיק או לא אמין, ולכן אסור לתת לאנשים לחשוב על זה.
טקטיקות וכלים נוספים של האסטרטגיה הגלובלית:
הצפה מדיה חברתית עם הערות ותוכן תחת שמות בדויים מרובים, לפעמים עם סיוע מתוכנה שתוכננה במיוחד. ניתן להתחיל תנועה שלמה עם 140 תווים וקומץ חשבונות מזויפים.
פרסום מאורגן של תגובות ברשתות חברתיות, אשר ייתן רושם שהדברים נכתבו על ידי אזרחים אמריקאים רגילים, הכל כדי להשפיע על המדיניות הציבורית.
ניטור מסביב לשעון של המשפיעים בתקשורת, בחדשות ובמדיניות הציבורית לפריסה של אמצעי תגובה מהירים, שנועדה לשלול כל עובדה שמאיימת על השליטה שלהם בציבור.
בקרת נושאים ודפים בוויקיפדיה מטעם אינטרסים בתשלום, ביטול או איסור על עריכה של נושאים שהם מבקשים לשלוט בהם.
אימון צבאות אנליטיים, קידומם בתוכניות חדשות, כדי שיהיו מצוטטים בכתבות ומאמרים, וכדי שיפיצו מידע שיהווה מגרש “לסיפורים” ומחקר לכתבים, וכביכול “ידליפו מידע” לעיתונות.
כתיבה והצבת “כתבות חדשות”, בלוגים ומכתבים בשם אנשים אחרים לעורכי פרסומים לאומיים.
סיוע והנחלת מחקרים “מדעיים” כדי לבלבל את תמונת המצב בנושאים שהם רוצים לשלוט בהם ולהפוך אותם לשנויים במחלוקת.
השכרת מדענים, רופאים, וחוקרי אוניברסיטה כדי שהם ידברו, יכתבו מכתבים או ינהלו מחקרים עם התוצאות הרצויות, לעתים קרובות מבלי לחשוף את האינטרסים הפיננסיים שמאחוריהם.
החרמה שאינה מונעת על ידי צרכנים רגילים, אלא מאורגנת על ידי קבוצות אינטרס ומלכ”רים מקושרים.
יוזמות לקידום “אוריינות/השכלה תיקשורתית” וחוקים אנטי-“מזויפים”/ אנטי פייק ניוז ותוכניות לימודים בבתי ספר מגובים לעתים קרובות על ידי אינטרסים בתשלום, המבקשים לשלוט בנרטיבים ולא לקדם חשיבה ביקורתית וגם לא את האמת.
קידום מניפולטיבי של האופוזיציה כדי לנהל ולהוביל מהלכים שנויים במחלוקת או מהלכים מקוממים, כדי להאשים לאחר כך בפומבי את היריב.
12. הטקטיקות המניפולטיביות, הופכות את החוקרים, המומחים, וארגונים, לשנויים במחלוקת סביב נושאים מסוימים.
כאשר אתם רואים התקפות אישיות ולא ענייניות, זה יכול להיות חלק מהתכנית. בגלל הפגיעה בשם של אנשים, והדימוי שלהם בקרב הציבור, זה פוגע באמון בהם, ומצליח לגרום לציבור לא להתייחס בכלל לשאלות, הטענות, העובדות, והמידע שהם מציגים. ובנוסף זה מאפשר לתוקפים להתחמק מתשומת הלב של הציבור, ומדיונים ציבוריים על אותם הוכחות, טענות, עובדות, ונושאים שמאוד לא נוחים לאותם תוקפים.
אינטרסים אשר תמיד שאפו לתפעל את דעת הקהל הבינו שהם צריכים להציג מידע מבלבל ומעורבב כל כך, שאנשים בסופו של דבר לא ידעו למה להאמין ולכוון את כוחם ותשומת ליבם. זה משרת את המטרה של הסטת תשומת לב, והשתקפות מהמידע האמתי שמזיק לאינטרסים הכספיים של התאגידים הגדולים ובעלי הסמכות. הציבור תמיד עסוק ומוצף במידע שמסיח את דעתו, דבר אשר תמיד נותן נוחות לבעלי הסמכות בשלטון לבצע החלטות מהותיות ללא מודעות והסכמת הציבור.
לבסוף האנשים שמתנהגים לפי השיטה הגלובלית נוטים לשמור את כל הספקנות הציבורית שלהם לחשוף את העוול ולא את העוול.
במלים אחרות, במקום להטיל ספק בסמכות, הם מטילים ספק באלה שמפקפקים בסמכות, באלה שחוקרים, באלה ששואלים, באלה שמציגים מידע אלטרנטיבי כגון עיתונאים, חוקרים, וכל מי שמספק מידע מרשיע על פעילות של ארגונים בעולם.
חשוב יותר מתמיד לחפש מקורות מידע מגוונים. להיות פתוחים ללמידה של מידע חדש, לעשות את המחקר שלכם. ולפתח חשיבה ביקורתית ועצמאית.
שריל אטקיסון ( SharylAttkisson ) עיתונאית עטורת הפרסים של אמי, מחברת של “ניו יורק טיימס” ורבי המכר “The Smear” ו “Stonewalled”,
אהבה528 – מעלים את התדר
