ניהול דעת הקהל בנושאים של בריאות הציבור ‎

מסוג הדברים שחייבים לקרוא: מאת איריס עצמון


לאחרונה ג’ף בזוס מנהל “אמזון”, שתתחיל  למכור  תרופות און ליין ולהקים בתי מרקחת בתוך רשת החנויות האורגניות  Whole Foods,  הסכים להסיר מ”אמזון” ספרים וסרטים המערערים על בטיחות החיסונים.  כלומר יש לו אינטרס כלכלי בתעשיית התרופות.

מקריאת הכתבה ב”גלובס”,  שתומכת בצנזורת המידע  – “מעט מדי ומאוחר מדי: הצעדים שנוקטות ענקיות הטכנולוגיה נגד מתנגדי החיסונים“,   עולה כי מה שמטריד את הלוחמים ב”מתנגדי החיסונים” (מונח מומצא,  שהומצא מלכתחילה עבור קמפיין של משרד יחסי ציבור במלחמה נגד ג’ני מקרתי, שיצאה לתקשורת על פגיעה של בנה ועוררה ספק על בטיחות חיסונים.  בפועל מדובר במחסנים לשעבר), זה לא שהם לא מסתמכים על מומחים, אלא שהמומחים עליהם הם מסתמכים – הם בעלי דעה או עמדה לא לגיטימית.  זה מתבלט במיוחד בדבריה של פרופ’ איילת ברעם- צברי מהפקולטה לחינוך ומדע וטכנולוגיה בטכניון:

“אני חושבת שמנהלי הקבוצות הם אנשים שמחפשים מידע, אבל הם בחרו את המומחים הלא נכונים להאמין להם”.

ובסוף הכתבה היא מצוטטת:  “צריך להחליט למי להאמין. אבל אנחנו כמעט לא מלמדים ילדים להבחין מי המומחה שרלוונטי לשאלה”.

מה הבעיה בכך?  אפשר לחדד זאת בהתבסס על פעילותה בנושא הווייפיי.  כך הוצג הרקע לכנס שבו הופיעה שנערך ב-10 לפברואר,  שמטרתו היתה לנתץ תפיסות הורים על סיכון מווייפיי וקרינה בלתי מייננת:

“ישנן קבוצות פעילים בעולם וגם בישראל, שטוענות שהסיכונים מקרינה בלתי מייננת אינם מבוטלים, ושיש להתייחס בכובד ראש למחקרים התומכים בטענתם, גם אם הקונצנזוס המדעי שונה. לטענתם, מסיבה זו יש לנקוט צעדי זהירות משמעותיים, למשל למנוע הכנסת אינטרנט אלחוטי לבתי ספר יסודיים. קבוצת פעילים זו נוטה לשלוט בשיח הציבורי, בעיקר ברשתות החברתיות, ולנסות להשפיע עליו”.

נשמע מוכר?  התבנית זהה, רק הנושא שונה.  פעם חיסונים, ופעם ווייפיי.

מהו אותו “קונצנזוס מדעי שונה” עליו מדובר?

עצומה של 247 מדענים בלתי תלויים טוענת שהציבור לא מוגן מהקרינה הבלתי מייננת על ידי התקן, ושיש סיכונים בריאותיים מהטכנולוגיה (ניתן לקרוא את העצומה בעברית כאן).  העצומה נחתמה על ידי 247 מדענים על שדות אלקטרומגנטיים מ- 42 מדינות מאז 2015. כל החותמים פרסמו מחקרים שעברו הערכת עמיתים, על שדות אלקטרומגנטיים וביולוגיה או בריאות, בסך הכל מעל 2000 מאמרים בעיתונים מקצועיים.  קרינת תדרי רדיו (כולל ווייפיי) מסווגת כמסרטן אפשרי בבני אדם על ידי ארגון הבריאות העולמי. כלומר חששות ההורים מוצדקים.

אמא מיודעת שלמדה את הנושא שנים לאחר שנפגעה קרינה, ונלחמת נגד ווייפיי בבית הספר של ילדיה, נכחה בכנס בו הוצגו ממצאי המחקר של פרופ’ ברעם-צברי והדוקטורנטית קרן דליות, על תפיסות הציבור בנושא הסיכון מקרינה בלתי מייננת. היא  סיפרה ששאלה מספר שאלות, ולפי התגובה שקיבלה הבינה שהחוקרות חסרות ידע בעניין ההשפעות הבריאותיות מהטכנולוגיה.  המחקר של פרופ’ איילת ברעם-צברי מומן על ידי משרד המדע והטכנולוגיה.

מחבר הבלוג “ללא קרינה בשבילך” שנכח בכנס, התרשם ש”דעת החוקרים והנחת היסוד שלהם [היא] שקרינה בלתי מייננת בכלל וקרינת Wi-Fi בפרט, אינן מסוכנות כלל וכלל וכי אין על כך עוררין. הרושם שהתקבל מקריאת המחקר וביקור בכנס הוא שהנחת יסוד זו מביאה את החוקרים לחקור את הנושא מנקודת מבט מאשימה את התקשורת לגבי הפצת שקרים ופניקה כאילו הקרינה כן מסוכנת”.

כלומר הנחת היסוד של החוקרות שגויה מיסודה. ועל בסיס הנחת יסוד זו הן רוצות לתמרן את השיח הציבורי, במימון משרד המדע והטכנולוגיה.

את הכנס פתח ד”ר משה נצר מרפא”ל,  שלא עשה גילוי נאות על העובדה שהוא ממומן על ידי תעשיית הטלקום.  היתה ביקורת של נוכחים בכנס, על כך שהוא חיווה דעה רפואית למרות שהוא מהנדס.  הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה כשהוא ממומן במטרה לשרת את התעשייה, במטרה להשפיע על עיצוב דעת הורים בנוגע לסיכונים בריאותיים מהטכנולוגיה.  הביקורת לא התייחסה לסיבה שהוא נהג כך.  מארגני הכנס הזמינו אותו ללא גילוי נאות לגבי ניגוד העניינים שלו.  מי שכן חשף את ניגוד העניינים של משה נצר זה ערוץ 2 ב- 2005  בתוכנית “אולפן שישי”.  גם תושבים פעלו כדי לחשוף את ניגוד העניינים שלו,  כאשר חוות דעת שלו הופנתה נגדם במאבק נגד אנטנות בקרבתם, וכך פסלו חוות הדעת שלו. תושבים בקרבת גן ילדים שהוצבה מולו אנטנה – טענו ששיקר בסקר בטיחות שהוגש למשרד להגנת הסביבה, שהיווה את הבסיס  לאישור האנטנה.  אישה מבוגרת שנכתב שביקר בביתה למדוד קרינה, אמרה שלא היה אצלה מעולם. וכך אושרה אנטנה בקרבת גן ילדים, שלא הוסרה עד היום. לאחר מאבק ממושך הסכימו לנתק אותה, כך שאינה פעילה אבל נשארה במקום.

בעבר ראיתי אתר של חברת תקשוב,  שם היה כתוב שהם מומחים לנטרול התנגדויות הורים לווייפיי.  כתבתי להם תלונה על כך, ומיד הוסר הטקסט הזה מהאתר,  לא לפני שהורים עירניים הספיקו לשמור זאת כעדות לאינטרסים השולטים בדחיפת הווייפיי לבתי הספר.

אז מהו ***הקול המושתק*** כאן על ידי פרופ’ איילת ברעם צברי?  *הקול המושתק* הוא של מומחים בעלי מוניטין בינלאומי, שאת אזהרותיהם המנומקות נגד  ווייפיי בבתי הספר, ניתן לקרוא  במסמך שתרגמתי לעברית: בתי ספר בטוחים 2012.
מומחים לרפואה ומדע קוראים לקידום טכנולוגיות בטוחות בבתי ספר

אסור להתייחס בקלות דעת לבקרה שמנוהלת על קבוצות החיסונים מפני שלא החיסונים הם העניין, אלא השאיפה לשלוט במקורות הידע של הציבור, על ידי אינטרסים כלכליים.

על מגמה זו, של ניסיונות שליטה בעמדות הורים, מסופר גם בספר “צבים כל הדרך למטה”  – שהמחברים שלו חוששים ואינם מסכימים אפילו להחשף.  בספר יש תת פרק שנקרא “אז מה כן יש לחקור?  את חששות ההורים”. בדומה לווייפיי, יש מי שהשקיע הרבה במחקרים להרגעת הורים, בנוגע לחששותיהם על בטיחות חיסונים – לפחות 26 מחקרים לגבי חששות הורים על בטיחות חיסונים ו- 31 מחקרים נוספים על היבטים שונים של התקשורת בין רשויות הבריאות וההורים בנוגע לחיסונים.

בדיון על החיסונים – העניין הוא לא חיסונים. העניין הוא הבקרה שמנוהלת על מקורות הידע של הציבור. והיא מנוהלת לא רק בנושא החיסונים.  יותר אנשים צריכים להבחין בכך.

 

מאמרים נוספים

פוסטים אחרונים

קול האמת בפנים

תודה רבה למי שהגיע,היה מרומם! לחצו כאן לכל ההקלטות שהיו בכנס. אנחנו העםנתכנס יחדיו מכל הקשת הארצישראלית.כולנו ערים למתרחש, מודאגים

קרא עוד »

תגובות פייסבוק