הנה סיפור ישן וטוב. מאת משה וטורי. כמה כיף לקבל כאלה דברים :
אהלן שי,
אני מושון, בן 22 ואת השנה האחרונה ביליתי בק”ש במסגרת גרעין נח”ל- בקרוב השחרור.
לפני 10 חודשים בערך, ביום שלישי אחד, יעל, בת הגרעין שלי ואני יצאנו מהדירה, שברחוב קרן היסוד, בשעת ערב לכיוון להבות הבשן, לשיעור קפואירה.
בדרך כלל אנחנו מגיעים לכיכר הצמודה למרכז המסחרי ומחכים סביבות רבע שעה ולבסוף מישהו עוצר לנו טרמפ.
באותה פעם זה היה קצת שונה. הגענו לכיכר, יעל הרימה את היד ובאותה שבריר השניה בדיוק רכב הגיע.
שנינו מסתכלים אחד על השני- מולנו עצר וואן חום, סטייל שנות ה-60, עטור ציורים צבעוניים.
“אהלן, לאן אתם?” שאל. “אנחנו צריכים ללהבות הבשן”, “אני נוסע עד לאמיר, מתאים לכם?” וואלה התאים.
נכנסנו פנימה והרכב התחיל לסוע. בחנתי את הציורים המודבקים על החלונות וראיתי שבמרכזם כתוב: “אהבה 528 תודות”.
נדמה היה כי הנהג והרכב נסעו בזמן והגיעו אלינו ישירות מסצנת ילדי הפרחים.
נתתי עוד מבט בנהג ויעל גנבה את השאלה שהייתה לי על קצה הלשון. “זאת הלהקה שלך?” שאלה.
“לא ממש. אנחנו קבוצה של אנשים שמתגרמת ומעבירה מידע חשוב” “איזה מידע?” שאלתי.
בלי להתבלבל הוא שלף מכיס מכנסיו קולן קטן והכה בו קלות. “התדר של הצליל שאתם שומעים הוא 8 הרץ, זהו
התדר של פעימות הלב שלכם. תדר כדור הארץ גם הוא 8 הרץ”. הרמתי גבה.
“איך אמרת שקוראים לך?”, “שי” ענה.
לא בדיוק הבנו אם הוא צוחק עלינו או שהוא רציני.
באותו הרגע שי התחיל לשתוף אותנו בזרם של מידע על מים עם זיכרון, תדרים, אנרגיות, ילדים בעלי כוחות-על ועוד דברים
שלא בדיוק הצלחתי להכיל במעט זמן שנסענו, אך הייתי מרותק לחלוטין.
הרכב עצר. הגענו לאמיר.
שי אמר שהוא חייב להראות לנו משהו ויצא מהרכב. יצאנו אחריו.
הוא הביט על אחד הסימנים שהיו מצוירים על רכבו:
” זוהי הצורה הכי עתיקה שתועדה אי פעם” שי החל לספר “והיא מורכבת מכל הצורות בעולם”
לאחר הסבר שלא כל כך ברור מה מקורותיו אמר “ואת הצורה הזו מצאו חקוקה בסלע מלפני 4000 שנה בערך,
ולא סתם, אלא חקוקה בעומק הסלע לכל אורכו. את הסימן הזה עשו באמצעות לייזר.”
שי בקושי הספיק לסיים את המשפט ויעל קטעה אותו “אהה סליחה” אמרה בחצי חיוך בערך “תקשיב, אני לא בטוחה שאני יכולה לשמוע עוד”.
לפתע קלט שאולי העמיס עליה קצת יותר מידי. הוא כתב לנו את האתר שלו על פתקית למקרה שנרצה להבין יותר ממה שהלך באותו הערב.
אמרנו לו תודה. הוא חייך לשלום ונכנס עם הרכב לפנימה לאמיר.
עד כאן הסאגה על ההיפי והסמל החקוק. לפחות ככה חשבתי.
זה אחת מאותן הפעמים בחיי בהן שוב תהיתי על קנקנן של צירופי המקרים.. הם קיימים או לא?
האם היה זה מקרה או כוח עליון? יד מכוונת או סתם מפגש הזייתי? אני מאמין שאין צירופי מקרים או יותר נכון
שלכל דבר משמעות, לכל מפגש יש סיבה, לכל אדם בעולם תפקיד, אך כל פעם שאירוע משונה מתרחש השאלות צפות חזרה.
כאשר הגענו לתחנה הסתכלנו אחד על השני. לשנינו היה מרוח על הפנים מבט של -זה היה אמיתי עכשיו?
התחלנו לצחוק. דיברנו קצת על הטרמפ, השיחה נקטעה עם הטרמפ הבא. מאז לא דיברנו על הנושא ברצינות.
יומיים אחרי נכנסתי לאינטרנט והתחלתי לפשפש באתרים ששי כתב על הפתקית.
מצאתי את האתר “אהבה 528” ושם היו הנושאים שרצו בנסיעה. מצאתי את עצמי שותה את המידע שיש
באתר ללא הפסקה ותוך מספר ימים קראתי את רוב המאמרים הכתובים בו. לא ידעתי אם לתת לביקורת שלי
לבטל את האמינות של הדברים הכתובים, המשכתי לקרוא ולקחתי את הכתוב בעירבון מוגבל. תחילה אמרתי לעצמי
“אין סיכוי שהדברים האלו אמיתיים, זה לא הגיוני! מים שזוכרים? שמשנים את הרכבם בהתאם לקללה או ברכה שנקראת לידם?!”,
אך בתוך תוכי רציתי שהדברים האלו יהיו אמיתיים, רציתי שיהיו חלק מעולמנו. המשכתי לקרוא ולהעמיק.
הנושאים שהכי תפסו אותי היו המים, ילדי האינדיגו ובמיוחד מדע התדרים- קימטיקה. המחשבה שלתדר כלשהו, צליל או צבע, יש את
הכוח להשפיע על חומר בעולם הדהימה אותי! לצליל יש גם צורה. היי, אפשר לטפל ולרפא באנשים בעזרת מוסיקה!
אפשר להחלים רק מהקשבה לצלילים. משוגע!
אבל בשביל להאמין לגמרי הייתי צריך להאכיל את החושים שלי במשהו – יש בי עדיין חלק רציונלי חזק שדורש הוכחות- הייתי צריך לראות בעיניים!
קראתי וראיתי סרטונים על דוקטורים ומדענים שמדברים על הנושאים האלו אבל זה לא כמו לראות את הדברים בעצמך.
עברתי תקופה בחיים שסיפרתי על המחקרים האלו לאנשים בהתלהבות, כמתלמד רפואה חדור מוטיבציה שהתחיל את דרכו.
פעם אחת מצאתי באינטרנט הוראות הכנה של מתקן קימטיקה ותוכנת תדרים, ישר הוצאתי את המגבר של החשמלית הישנה והמאובקת,
חיברתי למחשב, השכבתי את המגבר על גבו, והנחתי עליו צלוחית מלח.
חברה שלי והורי היו סקפטים לגבי כל הסיפור. הדלקתי את המגבר והפעלתי את התוכנה, הייתי מרוגש והייתי מלא ביטחון שהניסוי הולך לעבוד
ושמחר אני כבר מתחיל קריירה בתור מרפא בצלילים.. לאט לאט אני מעלה את התדרים בתוכנה. נו, המלח לא זז.. טוב, אז נגביר הכל עד הסוף! בטוח יקרה משהו!
לא קרה. “רגע” אמרתי “אולי אם מים זה יעבוד יותר טוב”, החלפתי את המלח במים וגם זה לא צלח. החרשתי את האוזניים של כולם ושלי לשווא.
באותו היום חלפה בראשי מספר פעמים המחשבה שאולי עבדו עליי, אולי החבר’ה האלו הם שרלטנים שבטח עושים מזה כסף בצורה כלשהי.
לא מזמן ראיתי באתר שלכם הזמנה למעגל צלילים מרפאים בירושלים, הסתכלתי על היומן. וואלה, זה יוצא ברגילה. חגיגה!
דיברתי עם שיה, חברתי, וקבענו ללכת. הגענו ואלו היו כמה שעות נעימות מאוד. אנחנו היינו זוג החיילים. יצאתי משם שליו והיה נחמד.
זה תואם לאסכולה שאומרת שברור שמוסיקה מרפאת- היא מרגיעה אותנו, אך אני עדיין תר אחרי משהו יותר מדויק.
אני עדיין מחפש עוד מידע על קימטיקה ורפואה ע”י מוסיקה וצלילים, אך המאמרים נעים בין אלו שאין בהם מספיק מידע מפורש- הטוענים שהמוזיקה מרפאת,
אך אומרים שהיום עדיין לא יודעים בדיוק איך ואיזה צליל ספציפי מרפאמאזן איבר מסוים- לבין אלו שיותר מידי מסובכים להבנה עם מושגים שדורשים ידע
קודם בפיזיקה, ביולוגיה ועוד..
אני עדיין רוצה להאמין שזה עובד וקיים משחר האנושות עד היום, אך צריך להתנסות בזה בצורה כלשהי בעצמי.
מה שבטוח זה שמאז אותו טרמפ הזוי בוואן של וודסטוק העולם המרתק הזה לא יוצא לי מהראש.
רציתי לכתוב ולשתף אותך בחוויות שלי בנושא, אז התחלתי לכתוב ויצא לי סיפורי למדיי, סביר שהפרטים לא הכי מדויקים,
אבל אני מקווה שאת ההרגשה שהייתה בי הצלחתי להעביר לך.
עוד שבועיים וקצת אני עוזב את קרית שמונה ועברה בי המחשבה שאולי זה יהיה נחמד לפגוש אותך, לשמוע ממך על
מוסיקה מרפאת וקימטיקה אחרי שאני מעט מבין במה מדובר. והכי חשוב, לומר תודה.
אשמח לתגובתך,
מושון
אהבה528 – מעלים את התדר
