בעשרים ואחת בדצמבר נציין את היום הקצר ביותר בהמיספרה הצפונית של כדור הארץ,
היהודים חגגו את חנוכה והנוצרים יחגגו את חג המולד שני חגים המלווים באור.
אם לפני 100 שנים חנוכייה ולפידים היו מקורות האור, היום תאורת רחוב חזקה, הארה של מבנים זהו חלק מהעניין וחנוכיות עטורות בנורות LED. להיכן נעלמו התובנות שלנו?
אנו חיים בעולם של מחזורי אור/וחושך. מחזורים הנובעים מסיבוב כדור הארץ על צירו.
הסיגנל של יום הוא אור העשיר בחלק הכחול של הספקטרום, דומיננטיות של אור קצר גל שבין 450 ל 500 ננומטר בערב אורכי הגל הם ארוכים, כתומים וורודים.
בגלל התפתחות בטכנולוגיה והופעת תאורה דומיננטית של תאורה כחולה קיצרת גל, הנחשבת לחסכונית, אנו מבלבלים בין יום ובין לילה.

העין היא איבר דו תכליתי מבחינה תפקודית: 1) לראות צורה וצבע 2) לכוונן את השעון הביולוגי כלומר, להתאים אותו לסביבה.
התפקיד של ראיית צורה וצבע על ידי העין היה ידוע הרבה שנים אך לאחרונה הסתבר שבתוך אוכלוסיות של בני אדם ישנם כאלה שאינם רואים אור וצבע אך מודעים לכך אם יש אור או חושך.
החיה שממנה למדנו שיש בעין שלה הפרדה ברורה היא החולד "העיוור", חיה בעלת עין שלא רואה צורה וצבע אך היא יודעת אם יום או לילה. כלומר, העין ממלאת תפקיד כפול.
מאחר ובני אדם ביקשו לסלק את החושך הם עשו זאת באמצעות אור והתוצאה-שיבוש מערכות!
בלילה התחיל להופיע אור כחול שהלך ומתחזק הן במרחב הפרטי על ידי שימוש במחשבים, טלוויזיות, טבלטים, וטלפונים סלולאריים. כמו כן, תאורה מתוך הבית שמקורה LED.
במרחבים הציבורים בנוסף לתאורה של הרחוב קיימת תאורה מכלי הרכב הנעים בכביש, לוחות מודעות, שימוש במסכים דיגיטליים לפרסומות ומבני ציבור ומגרשי ספורט.
העלייה העולמית בזיהום אור היא בשיעור של כ- 6% בשנה, בשנים האחרונות. כלומר, ביטלנו את הלילה והשאלה כעת מהו המחיר הבריאותי, סביבתי שאנו משלמים בגין שינוי זה.
תוצאות של מחקרים ראשוניים מראות כי המחיר הוא כבד, בראש וראשונה בגלל דיכוי בייצור ההורמון מלטונין, הורמון הנוצר בחושך וללא אור כחול בסביבה.
כמו כן, שיבשנו את הריתמוסים היומיים לרבות הריתמוס של שינה ויקיצה. עברנו לחיות בסביבה מסנוורת עם עוצמות אור מעל ומעבר הנחוצות לראייה בחושך.
מי המפסיד? אנחנו והסביבה
ומי מרוויח? היצרנים והיבואנים של התאורה.

בעיה נוספת הנובעת מעוצמות אור חזקות היא פגיעה ברשתית העין וכבר אנו עדים כי בני נוער "נפגעי תאורה" מספרם הולך ועולה והם זקוקים לטיפולים במרפאות עיניים.
האם אפשר למצוא דרכים לקיום ושימוש של אור בלילה עם הפחתה של הנזק הנגרם מחשיפה זאת???

אנו מעלים את עוצמות האור ומשנים את אורכי הגל אולי מספיק לשנות את עוצמת האור מבלי לגעת באורך הגל?
לשמור על אור כתום כמו במדורה ובלפידים מבלי לשנות לאור כחול, ההופך את הלילה ליום. אך מה יקרה לפרנסה של יבואני תאורת LED למשל?
אסור לנו להפוך את חגי האור לחגים שפוגעים בבריאות האדם ובסביבה.
אני נשאל האם חשיפה חד פעמית לאור משפיעה כמו חשיפה למספר לילות? תשובתי תהיה נחוץ מחקר. מי יממן את המחקר?
נקודה חשובה נוספת היא שימוש במקור של אור מרצד כמו מתאורת LEDולא באור חלק עם שטף אחיד מהן ההשלכות הרפואיות סביבתיות.
האם שמנו לב שהסיגלון והצאלון כן, אותן פריחות שהכרנו בעבר באביב ובקיץ, במקומות מוארים בתאורה כחולה (קיצרת גל) בעוצמות חזקות הן או/גם בסתיו ואפילו בחורף, האם העצים השתגעו? לא, שיבשנו להם את הסביבה מבלי לשים לב לכך, ביטלנו להם את העונתיות כן, לא רק להם אלא לכל מי שנחשף לאור מלאכותי בלילה.

פרופ' (אמריטוס) אברהם חיים

המרכז הישראלי למחקר רב תחומי בכרונוביולוגיה,

אוניברסיטת חיפה, הר הכרמל,

חיפה 3498838 ahaim@research.haifa.ac.il

לראיון עם ד"ר ויקטוריה דאנקלי על נזקי מסכים לבני נוער וילדים, כאן.

אהבה528 – מעלים את התדר