למה אנחנו מפסידים? ארוע 201 השני נערך באוקטובר 22

זה מה שנכתב לגבי מידע ברשת:

מדינות יתעדפו מאמצים להגביר אמון בבריאות הציבור. שיפור תקשורת של בריאות הציבור, הגברת העמידות של האוכלוסיה למידע מטעה והפחתת ההפצה של מידע כוזב מזיק.
במגיפות עתידיות עלינו לצפות אפילו יותר הפרעות של מידע כוזב ומטעה. ארגון הבריאות העולמי יכול להיות מקור עולמי אמין ולשתף מידע מדעי בצורה רחבה אבל אל לנו לצפות שזה לבד ילחם או יעצור הפצת המידע המטעה והכוזב. מדינות ישתפו פעולה ויקדמו חוקים משלהם לעצור את התופעה. כפי שבעיות חברתיות וכלכליות יכולות לקבל מענה הולם בזמן מגיפה, כך גם מידע בריאותי מטעה וכוזב. יש לבדוק דרכים לטפל בתופעה ברמה לאומית לפני המגיפה הבאה על מנת להציל חיים.

“Countries should prioritize efforts to increase trust in government and public health; improve public health communication efforts; increase the resiliency of populations to misleading information; and reduce the spread of harmful misinformation. In future pandemics, we should continue to expect even more major disruptions from misinformation and disinformation. The WHO can be a globally trusted source, and it can share science and public health information widely, but we should not expect it alone to combat or put a stop to the spread of this mis- and disinformation. Countries need to collaborate to anticipate that threat and prepare to combat it with their own laws and procedures. Just as many types of economic and societal harms can be anticipated and accounted for in pandemic preparedness plans, so too can predictable false or misleading health messaging. Concertedly exploring ways to address this phenomenon on a national level in advance of the next pandemic will be crucial to saving lives.”