על פי מחקר חדש, מוסיקה משנה את מבנה המוח אצל ילדים,
מגבירה התפתחות רגשית ושכלית ומאיצה יכולת של קבלת החלטות.

על פי 2 מחקרים מהמכון למוח ויצרתיות באוניברסיטת דרום קליפורניה, אפילו שנתיים של לימוד מוסיקה יש להן יתרונות רבים.

לימוד מוסיקה עשוי לשנות את מבנה החומר הלבן במוח, שמעביר אותות במוח ובחומר האפור שיש בו את רוב תאי העצב שלנו והם פעילים בעיבוד מידע.
מוסיקה גם משפרת רישות עצבי במוח שמאיץ יכולת של קבלת החלטות ויכולת להתרכז.

הממצאים הללו פורסמו בירחונים מדעיים כולל מאמר במגזין האונה הקדמית. הם התוצאה של מחקרים ארוכי שנים שהחלו ב 2012 כשהמכון – שממוקם בקולג' לאומנות ומדעים של דנה ודויד – שיתף פעולה עם הפילהרמונית של לוס-אנגלס על מנת לנתח את ההשפעה של לימודי המוסיקה על הרגשות, הקוגנטיביות והקשרים החברתיים של הילדים.

"ממצאים אלו מראים שתוכניות לימוד מוסיקה בקהילה עשויות לבטל השפעות שליליות של מעמד סוציואקונומי נמוך על התפתחות הילד" אומר הכותב הראשי ועוזר במחקר, הפרופסור אסאל חביבי.

במחקר הראשון יש מדעני מוח שבדקו שינויים ב 20 ילדים שהיה עליהם לקרוא ולנגן מוסיקה בפילהרמונית של לוס אנג'לס לילדים בגילאי 6-7.

תוכנית לימודי המוסיקה בפילהרמונית דומה מאוד לתוכנית שמנהל הפילהרמונית גוסטאבו דודאמל למד בילדותו כשגדל בונצואלה, תוכנית שנקראה אז EL SISTEMA.

במחקר הזה, ילדים הלומדים בפילהרמונית, למדו את הבסיס לכלים שונים, כמו הכינור למשל, בקבוצות ואנסמבלים והתאמנו עד 7 שעות שבועיות. המדענים השוו את הילדים לילדים אחרים שעסקו בפעילויות אחרות : 19 ילדים שעסקו בפעילויות ספורט ו 21 ילדים שלא עסקו בשום פעילות מסויימת אחרי שעות ביה"ס (כקבוצת ביקורת).

'אזורי השמיעה הטסוציאטיביים' ממוקמים ממש מעל לאוזניים. עובי קליפת המוח – שהיא המשטח החיצוני היכן שבקרת התנועה שלנו ממוקמת – היא אזור עצמאי לבדיקת בגרות מוחית.

ילדים שהתאמנו במוסיקה הראו שינויים בעובי הקליפה באונה הימנית, לעומת השמאלית, סימן שהמוסיקה משפיעה על מבנה המוח. (קשור : מוסיקה משפיעה על התפתחות תאי עצב במוח).

"היה חשד ישן שלימודי מוסיקה משפיעים לטובה על התנהגות אנושית, אך המחקר הזה מוכיח שההשפעה אמיתית" אומר מנהל המכון למוח ויצירתיות ופרוספור אנטוניו דמאסיו.

במחקר השני שפורסם במגזין PLOS ONE , מדעני המוח במכון גילו שבזמן שהמוסיקאים הצעירים עסקו בפעילות מוסיקלית שדורשת את האינטלקט, הם הראו יכולת מוגברת של רישות במוח שעזרה בקבלת החלטות וניהול.

לילדים שהשתתפו במחקר ניתנה מילה שלעיתים הצבע שלה הותאם למשמעות. הניסוי הזה ידוע בפסיכולוגיה כ"משימת צבע-מילה".

לדוגמא, המילה כחול נראתה בפונט כחול. לאחר זמן מה, החוקרים ערבבו את הדברים והראו לילדים את המילה כחול בפונט אדום.כדי לבדוק קבלת החלטות ויכולת ניהולית, נאמר לילדים להתעלם ממשמעות המילה ולהתייחס רק לצבע. הילדים ביצעו את המשימה בזמן שהמוח שלהם נסרק ע"י MRI  שמדד את השינויים בתגובות בין ילדים שלמדו מוסיקה ובין אלו שלא.

"תעדנו שינויים מרחיקי לכת אצל ילדים שלמדו מוסיקה,ף שינויים שאין אצל ילדים אחרים. הממצאים מראים שלימוד מוסיקה הם התערבתות עוצמתית שעשויה לעזור בבגרות רגשית ושכלית" אומר חביבי.

על פי מוח מאומן ,

מוסיקה עשויה לעזור לתלמידים בלימודי שפה, שיפור ציונים במבחנים, שיפור החיווטים במוח, שיפור יכולת תקשורת ועלייה קלה ב IQ.

בנוסף, לימודי מוסיקה מוקדמים עשויים לעזור למוח להיות גמיש בכל גיל.

מקור – http://bit.ly/2zb9kqn

אהבה 528 – מעלים את התדר