מים מותפלים מסוכנים לגוף האנושי

את המידע הזה לא תמצאו בעברית במקום אחר :
המאמר הבא תורגם מרוסית ממספר מאמרים שנלקחו מכאן (עולם ירוק).
יש להפריד בין אוסמוזה הפוכה במפעלי התפלת מי ים, לבין אוסמוזה הפוכה כמסנן לבית (שמסנן מי ברז ולא מי ים).
אין כאן המלצה לגבי מערכת טיהור מים כלשהי אלאלהצביע על כשלים בניהול המים בישראל על חשבון בריאות הציבור.

מי ים מותפלים לשתייה – לטובת הכלל או צרה צרורה – המדע נגד הבורות

בשנת 2006 השלימה ישראל את בנייתו של אחד ממתקני ההתפלה הגדולים בעולם ומי ים מותפלים הוכנסו למי השתייה ללא חוות דעת של משרד הבריאות. מומחים רבים החליטו כי מדענים ישראלים פיתחו טכנולוגיה להתפלת מי יפ אשר כוללת בתוכה הפחתת כמות האיזוטופים הכבדים (דיטריום וחמצן 18-) שמסוכנים עבור תאי הגוף. מדינות רבות מחזיקות את הטכנולוגיה להקמת מתקני התפלה לשתייה, יתר על כן, סבב”א (הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית) ציינה כי במי ים יש איזוטופים כבדים יותר מאשר במים מתוקים, אשר מזיקים לבריאות האדם, שאינם מוסרים מהמים לאחר התפלה. עם זאת, גורמים רשמיים ישראלים החליטו לפתור את הבעיה באופן מקורי – הם השתמשו בשיטה הידועה של אוסמוזה הפוכה מבלי להזיק למי הים המותפלים לשתייה למשל, באמצעות השיטה היקרה אלקטרוליזה חוזרת, כפי שנעשה בכמה מדינות. זה היה תוך התעלמות מנסיון העולם בשימוש במי ים מותפלים, שמדברעל הסכנה לאורגניזם החי, שיטת אוסמוזה הפוכה מאפשרת לאיזוטופים הכבדים לעבור.

מדוע מדינות אינן מכניסות מי ים מותפלים למערכת השתייה שלהן ?

עפ”י ארגון הבריאות העולמי כל אדם שלישי בעולם חווה מחסור במים. בעיה זו מחריפה בכל רחבי העולם ככל שהאוכלוסיה גדלה וצרכי המים גדלים עבור החקלאות, התעשייה ומשקי הבית. לכן, מדינות רבות פותרות את בעיית אספקת המים של האוכלוסיה ע”י התפלת מי ים , אשר מועברים בעיקר לצרכים טכניים – כלי עזר, אלקטרופלייטינג של מפעלי הנדסה, תחנות כוח ותחנות טרמיות, שטיפת לוחות אלקטרוניים, לאחר ניקוי ראשוני שעושים.

במדינות המפרץ למשל, מרוכזים למעלה מ 50% ממפעלי ההתפלה בעולם אבל המים המותפלים משמשים רק לצרכים טכניים וכלכליים ולא לצרכי שתייה של אורגניזמים חיים.

בערב הסעודית פועלים מפעלי התפלת מים רבי עוצמה במשך זמן רב אך מי השתייה מיובאים מניו-זילנד. בכווית יש 6 מתקני התפלת מי ים ונחלי מים מנהר “הפרת” בעירק ומנהר “ארונד” באיראן משמשים לשתייה. יש להדגיש כי לפני הקמת שני צינורות המים המתוקים, כווית הביאה מי ים מותפלים למי השתייה באמצעות אלקטרוליזה חוזרת.
בתחילת המאה ה 21, פריצת דרך נעשתה בתחום ההתפלה – מדענים של המכון המפורסם “MIFI” (רוסיה) פיתחו טכנולוגיה ייחודית של התפלת מימן של מי ים. התקנות המיושמות בטכנולוגיה זו אינן מאפשרות לאיזוטופים של דיטריום לעבור ואחד הראשונים שהכירו את הציוד הזה הייתה המשלחת הייצוגית של ערב הסעודית. דבריו של מנכ”ל והיזם של הטכנולוגיה החדשה V. Afenasyev בפגישה עם המשלחת הסעודית ראויים לתשומת לב כי במים מותפלים באמצעות טכנולוגיות בשימוש כיום, יש ריכוזים משמעותיים של דיטריום שגורם לסרטן.
בעת שימוש בטכנולוגיה של “MIFI” הבעיה של נוכחות דיטריות במי ים מותפלים נפתרת.
במקביל, סבב”א (הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית) עמדה בפני טרגדיה בעיר שבצ’נקו (כיום אקטאו, קזחסטן), שם נבנתה תחנת הכוח הגרעינית ומתקן ההתפלה בחוף הים הכספי. 15 שנים לאחר תחילת ההתקנה והשימוש במים מותפלים נשמע קול זעקה :”מספר רב של מחלות אונקולוגיות, לידת ילדים מתים ונכים ומחלות קשות נוספות”.
מאוחר יותר ארועים נוספים התפתחו : ב 10 לדצמבר 2004 העיתון הקזחי “דור חדש” ציין – “אם הבעיה לא תטופל מייד, בעוד כמה שנים אקטאו תיהפך מעיר נפט עם נמל בינלאומי למרכז נוסף של כל סוגי הסרטן והפתולוגיות הגנטיות”.

הרופאים הזהירו שעד שנת 2030 כל תושב שני של אקטאו יהי חולה סרטן (100 אלף איש מתגוררים בעיר). נכון לעכשיו המים המותפלים משמשים שם עבור שירותים. מי השתיה מוזרמים מתעלת מים מתוקים בין שפך נהר הוולגה (אסטראחן, רוסיה) לבין חצי האי מנגישלאק, שם ממוקמת העיר אקטאו.

במה מסוכנים מים כבדים לבריאות ?

מדענים האמינו כי מים הם תרכובת כימית המתוארת ע”י הנוסחא היחידה האפשרית H2O. הדיוק של אמונה זו התבהר רק ב 1932 ע”י הרולד קלייטון ואלברט אוסבורן שגילו כי בנוסף, מים רגילים, מים טבעיים, מכילים מה שנקרא מים כבדים. למים כבדים יש את אותה הנוסחא הכימית של מים רגילים אבל באטומי המימן היא מכילה שני איזוטופים כבדים של אטומי מימן, דיטריום.
לפי תכונותיהם, מים כבדים שונים באופן ניכר ממים רגילים. כל תגובה עם מים כבדים נמשכת לאט יותר מאשר עם מים רגילים. סוגיות של השפעות רמת המים הכבדים על בריאות האדם ועל אריכות ימים לא הועלו עד 1960. מדענים סובייטים – פיזיקאי גרעיני, פרופ’ רודימוב והרופא האקדמאי טורופטזאב (טומסק), הובילו קבוצה של מדענים כדי לחקור את ההשפעה של איזוטופים כמו דיטריום על הפעילות החיונית של אורגניזמים. מדענים הגיעו למסקנה כי האיזוטופ הכבד של הדיטריום במי הברז פוגע בגנים אנושים, גורם למחלות שונות, לסרטן ומאיץ הזדקנות הגוף. האנושות עומדת בפני הכחדה. צריך לעבור לצירכת מים מופחתי דיטריום. אסון צ’רנוביל היה צריך להתרחש בשביל להמשיך במחקר.

מה אומרת הרפואה על השפעת דיטריום ?

הטרגדיה בצ’רנוביל שגרמה לסרטן, אילצה עובדים רפואיים ממדינות מזרח אירופה להיזכר במחקר של מדעני טומסק. צוותים של מהנדסים ורופאים החלו לפתח טכנולוגיות כדי להפחית את תוכן האיזוטופים בדיטריום שבמים.
בקייב, במוסקבה ובהונגריה נוצרו האבטיפוסים הראשונים של מתקנים כאלה. הרופאים התעקשו כי לפני ההכנסה של המים מדוללי הדיטריום למי השתיה של האנשים יש לבצע בדיקות על זבובי םירות ועכברים.
רק ב 1993 פורסם לראשונה המחקר של המיקרו ביולוג ההונגרי ג’ שומליי, כי מים עם רמה נמוכה של איזוטופ דיטריום (מים קלים), מפחיתים את ריכוז הדיטריום בתאי הגוף ובכך מרפא את הגוף, מאט את קצב גדילת התאים הסרטניים ואף מפסיק את התפתחות הסרטן. עפ”י המחקר שלו השימוש במי שתיה עם מים קלים מקטין את הסבירות לסרטן, אשר קשורה ישירות לטיהור מים מהגוף האנושי מדיטריום.

מאוחר יותר הוא פרסם את תוצאות השימוש במים קלים, בטיפול של 1500 חולים בסרטן וציטט את ההסטוריה הרפואית שלהם. כמו כן, פורסמו מחקרים על הטיפול בחולים אונקולוגים עם מים מדוללי דיטריום במוסקבה, מכון למחקר אונקולוגי GERZENA P.A. ומכון המחקר KANTZEROGENEZA , המכון לחקר הסרטן הרוסי : N.N. BLOKHIN , הם אישרו כי ירידה ברמת הדיטריום בגוף מעכבת את צמיחת התאים הסרטניים ואת גידולם של הגידולים שלהם, מובילה לנורמליזציה של תגובות ביו-כימיות, שיפור תפקוד המערכת החיסונית, מדכא גרורות.
מסקנה : מי ברז עם תכולת איזוטופ טבעי של דיטריום מסוכנת לבריאות במיוחד במי ים מותפלים שבהם איזוטופים של דיטריום רבים יותר. עפ”י המאפיינים הכימיים, הדיטריום זהה לאטום המימן ועם מגע ממושך או תכוף עם האורגניזם שאינו מתאים לחיים בסביבה הימית, הדיטריום הורס אותו.

כל עוד הגוף הוא צעיר (לפי הגנטיקה של טומסק – עד 20 שנה), לאיזוטופים הכבדים של מי ברז רגילים, יש השפעה מועטה על הבריאות. עם זאת, כתוצאה מהזדקנות, מתח והשפעות שליליות, מתגלות הגנות הגוף, מולקולות ה ד.נ.א. נעשותרוויות בדיטריום, חילופי מים מדרדרים, ידירה בחסינות ושעור התגובות הכימיות בתאים משתנה. זה עלול לגרום לעלייה במספר הפגמים הגנטיים, בחלוקת התאים ותקלה של מערכות הגוף בכיוונון, שכן ביולוגית, תחליף כזה של מימן רחוק מלהיות מועיל. זה מוביל להתרחשות של מומים מולדים בעובר וסרטן אצל מבוגרים.

השוואה בין תוכן הדיטריום במי השתיה המותפלים של ישראל עם אזורים אחרים

רמת הדיטריום במים לאחר התפלה לא ידועה לאוכלוסית ישראל. אני חושב שזה לא ידוע גם לחברת מקורות. לכן המרכז לתמיכה מדעית ומעשית בניהול המים בישראל בסיוע פרופ’ וטשטיין, מדען איזוטופי ידוע בעולם, הסכים עם הנהגת המכון האוקראיני לאקולוגיה אנושית של האקדמיה האוקראינית למדעים (קייב) והמכון לגאולוגיה של האקדמיה הרוסית למדעים (מוסקבה), לקבוע את איכות המים המותפלים באספקת המים בשל ישראל ונוכחותם של איזוטופים כבדים במים.
נשלחו דגימות מים מצנרת המים באשקלון והמועצות המדעיות של המוסדות, מסרו את מסקנותיהן.
חומרים אלה פורסמו בפירוט ע”י וטשטיין וד”ר ל. שבצ’נקו, אבל אותנו מעניינים רק המים שזורמים מן הברז ישירות לאוכלוסיה. כי מי ים מותפלים מעורבבים במים טריים. המסקנה של המכון לאקולוגיה אנשוית (קייב) שאושרה ע”י המועצה האקדמית :
מים מותפלים בישראל אינם מתאימים לשתיה ומסוכנים לגוף האדם.
סיכום המכון לגאולוגיה (מוסקבה) :
התפלה לא מפחיתה את כמות הדיטריום (כלומר טכנולוגיהת אוסמוזה הפוכה המיושמת בישראל במהלך התפלת מי ים, אינה מסירה את הדיטריום, שטענו בתאוריה שהדיטריום יורד בתהליך האוסמוזה עצמו).

תכולת האיזוטופים הכבדים במערכת אספקת המים באשקלון (לאחר דילול במים מתוקים) תואמת את רמת הריכוז של האיזוטופים של הים הכספי באזור אקטאו.
רמת הריכוז של איזוטופים כבדים במערכת אספקת המים באשקלון (לאחר דילול במים מתוקים) גבוהה פי 2 מזו של אספקת המים במוסקבה ופי 4 יותר מאשר במי האגם “בייקל”. לפני בדיקת ההשפעות של מים מדוללים מדיטריום ברמה של 15-30% על חולי סרטן, הרופאים בדקו אותם על עכברים במשך מספר שנים, בישראל לעומת זאת, כ 1.5 מיליון בני אדם (כיום יותר), שותים מים עשירים בדיטריום ללא כל בדיקה ואימות. מה זה ? חוסר אחריות ? טיפשות ? או רצון מרושע של מישהו ?

מדוע אין מגבלות דיטריום בתקן המים של ארגון הבריאות העולמי ?

הפרופסורים היקרים L. KRASILSHIKOV , E. PLOTKIN , L. DINEVICH מאמינים כי..תקני איכות המים הקיימים הן ברמה הבינלאומית – מומלץ ע”י ארגון הבריאות העולמי ואת הסטנדרטים הלאומיים ב-לא להסדיר את ריכוז האיזוטופים הכבדים, ניתן להסביר בכך שהפגיעה בשימוש במים מותפלים לא נחשפה, אם כי כידוע התפלה נפוצה כבר זמן רב בעולם.
דיטריום – איזוטופ צעיר, התגלה ב1932 ורק בשנות ה 60 הראה מחקר בטומסק כי ריכוז האיזוטופים הכבדים במי השתיה מסוכן לבריאות.
הם הגיעו לנסקנה שהאנושות תיכחד אם לא תינקט פעולה כלשהי. לאחר אסון צ’רנוביל, טכנולוגיות להקטנת דיטריות במי השתיה החלו להתפתח, ביוזמת ראש המחלקה באוניברסיטת קייב, ד”ר למדעי הרפואה והביולוגיה, פרו’ G. BERDISHEV , הוא היה חבר בקבוצת מדעני טומסק שחקר את השפעת הדיטריום על אורגניזמים חיים, באותה תקופה הוא היה סטודנט לתואר שני באקדמיה TOROPTZEVA.
בשנות ה 80 השתתפתי בסמינר של ברדישב, שם הציג לתלמידים את המאפיינים של איזוטופים כבדים. אחד המשתתפים בסמינר שאל את הפרופ’ שהיה יועץ של ארגון הבריאות העולמי במשך כמה שנים ” אם דיטריום כל כל כך מסוכן, למה אין סטנדרטים לתכנון תקן מי השתיה הלאומי שלנו ובסטנדרט המים של ארגון הבריאות העולמי ?  אם ההשפעה של הדיטריום מוגזמת למה את ההפרופ’ לא התעקשת על הגבלת הדיטריום במתקנים למים ? ” פרופ’ ג’ ברדישב השיב כי ארגון הבריאות העולמי אינו יכול לאסור על האוכלוסיה לשתות מים טבעיים מסוכנים, אם אין מים אחרים. פרופ’ ברדישב האמין שכעבור כמה שנים תייצר התעשייה מים מדוללי דיטריום לשתייה, שיהיו זולים ומי ברז ישמשו למטרות טכניות.

הכיוון של התפתחות טכנולוגית למי השתייה

נכון לעכשיו, רוסיה, אוקראינה, הונגריה, מערב אירופה, ארה”ב ומדינות אסיה מייצרות מים קלים בבקבוקים בשמות שונים וברמות שונות של דיטריום לשתיה ובישול.
ביפן הצריכה מוכפלת מדי שנה, עם זאת, מים קלים עדיין די יקרים. 6$ לליטר ולא כולם יכולים לצרוך אותם. מי שצורך מים קלים, אצלהם מים כבדים משמשים למטרות טכניות.

מה לעשות עם חבית הנפץ שהושיבו עליה חלק מאוכלוסיית ישראל ?

גורמים רשמיים אשר מונחים ע”י פרסומים באנגלית, לא עוסקים בהתפלה וישנם פרסומים מעטים מאוד על ההשפעה של דיטריום על אנשים. רוב העבודות הללו מתפרסמות ברוסית והונגרית – הסיבה : ההשלכות של צ’רנוביל, כמובן שפקידים ישראלים לא קוראים רוסית…

כשעבדתי בחברה אמריקאית לטיהור מים, מומחה אמריקאי הגיע לישראל לנסיעת עסקים ושאלנו אותו מדוע ארה”ב אינה עוסקת בהתפלה, כי באזורים מסויימים של ארה”ב יש מחסור במי שתיה. הוא השיב בקצרה כי חוקי ארה”ב לא מאפשרים. מכך הבנתי, שחוקי ארה”ב אינם מאפשרים הרעה במצב האקולוגי בחוץ והוועדה לא תיתן אישור לתת מים לצרכי שתיה.
בחנתי את החומרים, ניסיתי להבין מי היוזם של ההחלטה הזו, בניגוד למדע המודרני ומגמות פיתוח של ניהול מים. באחד הפרסומים, התעניינתי בביטוי ” האידיאולוג של התפלת מי ים לאספקת מי השתיה של ישראל הוא פרופ’ יורי קולודני”…למעשה פרופ’ קולודני הוא אדם ייחודי והוא דומה מאוד לאקדמאי הרוסי הידוע לשמצה פטריק, שאותו חשף המדע הרוסי. אני רוצה להזכיר את אחת מעבודותיו של “האקדמאי המזוייף” 1. פטריק שלא היה מעורב בהתפלת מי ים אך ידע על מצוקות האוכלוסיה ממי שתיה עם דיטריום “פיתח את הטכנולוגיה” וקיבל מים כמעט ללא דיטריום עד 2 גרם לטון של מים. קראתי את נאומו של פרופ’ קולודני שהבטיח את השגשוג לישראל והכריז כי “ארצנו תהפוך ליצואנית המים המובילה בעולם”.  מפתה ? מאוד. במיוחד בתנאים שלנו של מחסור במים. הכל התברר לי כשקראתי ראיון עם הפרופ’ במוסף לעיתון חדשות השבוע מה 26.7.2007 , כשהתנגד בתוקף להצהרה כי איזוטופים כבדים של מימן וחמצן מזיקים לבריאות וכי יי ההתפלה מכילים ריכוזים של איזוטופים כבדים שנמצאים במינונים מיקרוסקופיים ואינם משפיעים על גופנו. באותו הרגע הבנתי שהפרופ’ רחוק מאוד מלהבין את תהליך ההתפלה של מי הים, שהוא עצמו מפאר ואין לו מושג מה מכילים המים המותפלים של הים התיכון עם תוכן הדיטריום הגבוה. כמובן, כמות של דיטריום בליטר אחד של מים, מתוקים רגילים קטנה יחסית ושווה ל 0.14-0.15 גרם.

בחזרה לשנת 1960, המדענים של טומסק גילו כי איזוטופ כבד של דיטריום במי ברז שמגיע במינונים קטנים בשימוש קבוע הורג את האדם ויש צורך לעבור לשימוש במים מדוללי דיטריום. רופאים במרכזים האונקולגים של רוסיה, אוקראינה והונגריה בתחילת שנות ה 90 הגיעו למסקנה כי ירידה בכמות הדיטריום בכ 10-35% במי הברז, כ 0.015-0.045 גרם בליטר אחד, מספיקה כדי לטפל בחולים. לדברי פרופסור ברדישב, אפילו ניקוי מזערי (0.0075 גרם לליטר מים – 5%) מדיטריום, יכול לשפר באופן משמעותי את הרכב המים. הפרופסורים של הפיזיקה M. AMUSYA ו M.PERELMAN שהטילו ספק בקולודני הבינו את אותן שיטות פיזיות לטיהור מים שהוא עוסק בהן כיום וחיזקו את דאגתי בנוגע ליכולתו של קולודני. נראה מוזר שכך הוא מטפל בתהליך התפלת המים ובשימוש בו. הפרופסורים היקרים מופתעים מכך שליהודי קולודני אין גם עבודות מדעיות רציניות והם מסיקים שרוב הדמויות הפסאודו-מדעיות, מנצלות את הפקידים המשכילים וכך הצליחו למצוץ כסף מהאוצר..
למרבה הצער זה לא עניין של “מציצת כסף”, אלא עניין של אל אותם פקידים משכילים ויותר גרוע של אותו מדען שמעולם לא עסק בהתפלה של מי ים ולא יודע את המאפיינים המסוכנים של דיטריום אבל בטוח בקידום הטכנולוגיה והבאתה לאוכלוסיה.

בחברה לטיפול מים בה עבדתי, בוצע פיתוח של ציוד ע”י רופאים של המדע שעסקו בסוגיות מים בברה”מ לשעבר במשך יותר מתריסר שנים. הם שמעו את שמו של קולדוני רק בישראל, הם לא שמעו על פרופ’ של ברה”מ לשעבר בשם קולודני כמדען בתחום ניהול המים. ניתוח מעמיק של השימוש במשאבי המים במאמר של L. KRASILSHIKOVA המציין את מקורות המים אשר אינם מקבלים מספיק תשומת לב :
– שימוש במי תהום ומי סערה
– פיתוח אמצעים וציוד לחיסכון במים ושמירה על איכותה במהלך ההובלה
– הגברת השימוש בשפכים מטופלים
– השימוש בשיטות מודרניות של גשם מלאכותי
– מחקר על השגת נפח תעשייתי של מים מהאוויר

מתוך הרשימה הנ”ל אני רוצה לשים דגש על השגת כמויות תעשייתיות של מים מהאוויר. פרוייקט זה פותח ע”י קבוצת מדענים ישראלים אשר התיעה את הטכנולוגיה המקורית להפקת מים מדוללי דיטריום. במקרה זה עלות המים הייתה נמוכה מאוד כי השימוש באנרגיה היה בעיקר בזכות מחזור המים בטבע. ישראל ממוקמת באזור צחיח שבו יש שינוי טמפ’ חד במהלך היום והלילה והמים נוצרים ע”י עיבוי אדים מאוויר אטמוספרי.
כמות המים הזורמים על כל ריבוע של 10 ק”מ של מדבר הנגב שווה שכמותה לאגם של 1 קמ”ר ועומק של 50 מטר. מים מהאוויר בעלי דיטריום מדולל כי האיזוטופ עצמו כבד יותר ממימן והוא ממוקם בעומק גופי המים וכאשר המים מתאדים השכבות העליונות של המים שחופשיות מדיטריום מתאדות גם כן.

אגב, מדעני טומסק השתמשו בשלג למחקר, שבו ריכוז הדיטריום היה נמוך ב20-25% מאשר במים רגילים.

הפרוייקט אושר ע”י מכון שמש (שדה בוקר) ואושר ע”י אקדמאי ידוע שהוכיח את השיטה בתרמודינמיקה V. LENTYEV שהסכים לתת אור ירוק לפרוייקט. נותר קשר עם המיקרוביולוג ההונגרי ג’ שומליי, הראשון לפרסן מחקר על הטיפול בחולי סרטן עם מים קלים. הוא החל להתעניין בעלות נמוכה של מים עבור החברה שלו, לייצר מוצרים נגד עישון על בסיס אור ומים.

המפות והפרספקטיבות של הפרוייקט דווחו בהרחבה בתקשורת שבה נתתי ראיונות, תוך דגש על הסכנה של שימוש במים מותפלים לשתייה והחשיבות לבריאות הציבור בהשגת מים מדוללי דיטריום.
הפרויקט הוגש לחממה הטכנולוגית, שמהלכו נערך משא ומתן. עם זאת, בשנת 2005 הסתיימה בניית מתקן ההתפלה באשקלון ולאחר מכן נמסר למדענים כי ישראל הופכת ליצואנית המים המובילה ומשרד התעשייה סירב לממן את הפרוייקט.
בישראל קיימות 2 גישות, עם השימוש במי ים מותפלים של הים התיכון רצוי :
1. יש להפסיק באופן מיידי את אספקת מי הים המותפלים לאוכלוסיה, מאז נוכחותם של איזוטופים עם דיטריום ואשר גורמים לסרטן.
2. הטענה כי מי הים מכילים כמות מיקרוסקופית של דיטריום וזה אינו יכול להשפיע על גוף האדם. במכון התקנים הישראלי אין תקן שמסדיר כמות דיטריום במים, כלומר, הוא הגיע למסקנה כי דיטריום איננו משפיע על גופנו.

טיעונים של מדענים המוחים על שימוש במים מותפלים ומבוססים על ארגוני מחקר מדעיים

-סבב”א-הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית- בניגוד למים מתוקים, במי ים יש איזוטופים כבדים יותר שפוגעים בבריאות האדם, שאינם מוסרים מהמים לאחר התפלה.

-טומסק- המכון הרפואי – איזוטופ דיטקיום של מי ברז הוא הגורם בצורה איטית ובטוחה למוות. צריך לעבור לצריכת מים מדוללי דיטריום.

-המיקרוביולוג ההונגרי ג’ שמליי – מים מדוללי דיטריום מאטים את שיעור הגידול של תאים סרטניים.

– מוסקבה – מכון המחקר לאונקולוגיה P.A. HERTZEN ומכון המחקר של CARTZINOGENESIS, המרכז לחקר הסרטן הרוסי  N.N. BLOCHINA – מים מדוללי דיטריום מעכבים צמיחה של תאים סרטניים וצמיחה של גידולים.

– המכון לאונקולוגיה אנושית(קייב) – המים במערכת אספקת המים באשקלון הזורמים בבתי המגורים אינם מתאימים לשתייה ומסוכנים לגוף האנושי.

– המכון לגאולוגיה (מוסקבה) – במים במערכת אספקת המים באשקלון שזורמים בצינורות בנייני המגורים יש ריכוז זהה של דיטריום כמו במים המותפלים של הים הכספי באזור אקטאו.

טיעונים להכנסת מים מותפלים למי השתיה של האוכלוסיה

– פרופק קולדוני – ריכוז האיזוטופים היוצרים מים כבדים הוא במינונים מיקרוסקופיים שאינם משפיעים על גופנו בשום צורה.

-מפעל ההתפלה פועל בהצלחה באילת.

-פואד בן אליעזר – שר התשתיות לשעבר – “הטכנולוגיה שנבחרה להקמת מתקן להתפלת מים באשקלון (כמו בכל שאר מתקני ההתפלה בישראל) היא הטובה והמתקדמת ביותר בעולם. מאחר שאין בעיות באיכות המים המותפלים ואין עדות להשפעתה השלילית על בריאות הציבור, אין צורך לפתור בעיה שאינה קיימת”.

– יש לגבות את העובדה שטיפת ניקוטין הורגת חיה גדולה כמו סוס, פרופ’ קולודני ישמע כנראה שאותה טיפה של דיטריום במים תהרוס את הגוף, רק לאחר כניסתם של מי הים המותפלים לתוך מי השתיה של האוכלוסיה. אני רוצה להתמקד בעובדה שאנחנו מעוניינים בבעיה הים תיכונית ולא בים האדום, שהוא יותר נקי, עמוק וקריר.
המדענים ביצעו מדידות של ריכוז האיזוטופים הכבדים בים התיכון והתברר כי הם גבוהים בהרבה מאשר במדגם המים הממוצע של האוקיינוס העולמי ויותר מאשר בים הכספי שבו אירע אסון אקולוגי. יתכן שבים האדום התוכן של האיזוטופים הכבדים קטן פי כמה מאשר בים התיכון – אין מידע על מדידות. בנוסף איננו מכירים את הדינמיקה של סרטן באילת. החשש שלנו מתחזק ע”י העובדה כי משרד הבריאות בסוף ינואר 2011 פרסם דו”ח מזעזע המצביע על עלייה משמעותית בגורמי הסיכון לסרטן בישראל.

לדגמא, כל אחד מ 3 גברים ישראלם יקבל סרטן.
תחזית זו מזכירה את המחקר של מדעני טומסק, הטוענים כי עודף של דיטריום במי ברז גורם לסרטן. אם לא נקטין את הריכוז שלו במים, האנושות עומדת בפני הכחדה.

מה לעשות ?

בעל מוניטין עולמי בתחום מדידת איזוטופים כבדים פרופ’ וטשטיין תושב ישראל מחבר המונוגרפיה “איזוטופים של חמצן ומימן במים טבעיים של ברה”מ”, לנינגרד : כותב מכתבים פתוחים על הסכנה של מי ים מותפלים. כן, כיום עדיין אין אותות מצוקה מהאוכלוסיה על ההשפעה השלילית של מים מותפלים המשמשים כמים לשתיה על בריאות האדם. אבל כאשר האותות יתחילו לזרום ואנשים יתחילו לפנות למוסדות רפואיים, יהיה מאוחר מדיי לחפש את אלה שהובילו לצרות.

האידיאולוגיה של התפלת הים התיכון, האיזוטופים הרוויים ביותר של המאגר, פרופ’ קולודני אינו בעל נסיון בהתפלת מי ים ואינו יודע אילו צרות מביא גם ריכוז קטן של איזוטופ דיטריום במי השתיה.
אפילו לא ידוע לו שבכל הארצות המובילות בעולם, מים מדוללי דיטריום נכנסים למי השתיה.
אין לי שום אשליות בנוגע להפסקה מהירה של בניית מתקני התפלה והפסקה של אספקת מים מותפלים שפוגעים באוכלוסיה. העסק מושקע במיליארדי שקלים. במתקני ההתפלה למשל, עלות מפעל ההתפלה בחדרה הוא 1.6 מיליארד שקל. העובדה שבישראל מתרחשת התפלת מי ים התיכון יכולה להיחשב כניסוי על הישרדות האדם בתנאים קיצוניים. את התוצאות הראשונות ניתן יהיה לראות בעוד 15-20 שנה, כמו אקטאו, אשר תהיינה תרומה שלא תסולא בפז לפיתוח המדע. אחרי הכל, מעולם לא נערכו (בלי לספור את המלחמות) ניסויים על מספר עצום כל כך של אנשים. כל העולם יהיה אסיר תודה על הניסוי הזה, אבל הטרגדיה היא לא רק אוזלת ידם של הפקידים והתשלום שלנו (מתקני התפלה הם ציוד שמבזבז המון אנרגיה), אלא גם המחיר שנצטרך לשלם על בריאותנו, בריאות ילדינו ונכדינו.

כרגע האוכלוסיה משלמת את העלייה בתעריפי המים, אשר גדלה ביותר מ 3 פעמים מאז הקמת מפעל ההתפלה.

כמו שהערך של מוצרי הנפט עולה, יחד עם הבנזין, העלות של המים ושאר הדברים שדורשים השקייה, הערך שלהם יעלה גם כן. כולם מדברים על האיום האיראני, על ההשלכות האפשריות של חילופי טילים, על רעידת אדמה, אשר תהיה או שלא תהיה. אבל אנחנו שותקים על האיום של האסון הסביבתי שנוצר על ידינו בארצנו. כבר היום בעיה כזו נכנסת לבתים שלנו בהדרגה, בשקט, מתגנבת.
עוד יותר גרוע, מכניסים את הבעיה הזאת אלינו. חוסר מזל זה, האיום שהמאמר מוקדש לו דומה לטרגדיה ב הרוסים, בצ’רנוביל…יותר מדור אחד של צ’אצאינו מרגיש את תוצאותיו : ילדים ונכדים..
אי אפשר לשבת בחוסר מעש, מחר עלול להיות מאוחר מדי!!!

תודה למתרגמת שהמלצתי לה להישאר בעילום שם 🙂

למידע על דיטריום, כאן.

וכיצד להכין מים קלים מופחתי דיטריום בבית, כאן.

אהבה528 – מעלים את התדר