זהו תרגום מאמר של ד”ר ג’ק קרוז:
לפני שאתם קוראים משהו, צפו בוידאו עד תומו :
שאלה שנשאלתי :”ג’ק אתה יכול להסביר מה קורה עם תשישות כרונית ופיברומיאלגיה ? (ME,CFS,FIBROMIALGIA). ראיתי בתגובות שאתה אומר שקשה לטפל אבל זה אפשרי. אני בטוחה שזה קשור לכימיה של מים ותפקוד לקוי של מע’ העצבים והמעיים. בגלל שזה גורם לכל כך הרבה שינויים בטמפ’, האם טיפול בקור ושמש עדיין יצליח לסדר את זרם הDC וישחזר זרימה של אלקטרונים ? תודה ג’ק
לטבע הייתה הראיה המקדימה לקיים החלטות רטרואקטיביות באמצעות השמש. מדוע ? כי לאור יש יותר תכונות א-לינאריות מכל דבר אחר ביקום. מדענים צריכים להיות יותר צנועים ומרותקים שהופעת האור, ללא זמן, ללא משקל היא צורך הכרחי לכל המבנים הפיזיקלים בכדוה”א ובקוסמוס. מסתבר שתכונות אלו הן הסיבה לחוסר ההבנה של תשישות כרונית. הקבוע היחידי בזרימה הבלתי פוסקת של החיים היא כיצד אור עובד בתוכנו.
הבעיה עם”התגליות” הללו היא שהן הופכות למערכתיות ומתתוכנתות ע”י פרדיגמות. הציבור צריך להיווכח ש”מערכות ותוכניות” הן עבור מחשבים..והן לא נועדו ליצורים חיים כמונו. אנו מעוצבים להיות מחוברים אל-חוטית לשמש ומחוברים לגמרי לכדוה”א על מנת לפעול באופטימליות בטבע ולהישאר בריאים.
אנו צריכים להתחבר לטבע ולהרגיש את השעונים הביולוגים שלנו..הטבע כבר ידאג לנו.
התשובה שלי : אם תקראו את הפוסטים האחרונים שלי בסדרת הפוסטים שלי OSF באתר שלי תראו את הסיבה מדוע המערכת קורסת. זה בגלל שאין מספיק אלקטרונים בממברנת התא או המיטוכונדריה של המערכת. פיברומיאליגה היא אובדן אלקטרונים בשרירים ובחגורת הקולגן של כל הגוף שגורמים להתייבשות המיטוכונדריה ומנמיכים את הזרם הפיאזואלקטרי בגוף. זה מוריד את הזרם הדיאלקטרי במימי התא וזה גדל הרבה יותר כשאור כחול ושדות אלקטרומגנטיים מלאכותיים nnEMF מייבשים את התאים אף יותר. בד”כ זה מתחיל בסוג אחד של תאים אך זה מתפשט מהר אם הפוטנציאל החשמלי בגוף כבר נמוך. זה גם ישנה את התנהגות הפרוטון המטריקס של המיטוכונדריה. אז אם את ביראה בת 20, שמתאמנת במכון כושר עם אור כחול או עובדת במעבדה מתוחכמת עם אור כחול, בהכרח יש לך פוטנציאל חשמלי נמוך.
אולי את גם חיה בגובה רב או בעיר עם אוכלוסיה צפופה כשחלית. כנראה גם לא ברור לך איך הגורמים הללו מייבשים את התאים ומכינים את הקרקע עבור ME/FM/CFS . התייבשות התאים עקב נזק למיטוכונדריה הוא המצב הראשוני לME . זה עלול להוביל לחוסר שליטה על שרירים מסויימים, רק בגלל חוסר באור אדום בעור, מעל שרירים אלו. המטרה היא לא להימנע מאוכל מסויים, או רעלים מסויימים, אלא לתקן את המבנה של הרקמות והמעיים ע”י החלפת איבוד האלקטרונים בבנייה מחדש של הבטרייה במימי התא בחזרה. זה מניע את מנוע האנרגיה שלך, המיטוכונדריה, על מנת להגן על התאים שלך שוב.
תנו לי להיות ברור : לא מדובר על גורם תוקפני (וירוס, פטריה, חום), או על איבר שניזוק. מדובר על אובדן אלקטרונים, אובדן יכולת שחזור פרוטונים, במיטוכונדריה של שרירים וקולגן, שגרם לחוסר בסדר המבנה ותפקוד של התאים. זו הסיבה מדוע שרירים וחגורת הקולגן לא עובדים כראוי בחולים אלו, על מנת לחלק אנרגיה בכל הגוף דרך מערכת העצבים.
הזכרת את המעיים וEM : הבקטריות במעיים לא קבועות במהלך היום. הם בתנועה, בדיוק כמונו. אנשים שוכחים שהמעיים הן צינור ענק מהפה לפי הטבעת, שפתוח לסביבה ומרגיש שינויים חשמליים מהסביבה.
קרן השמש היא קרן קטודית (בעלת מטען חשמלי שלילי). כשהיא פוגעת בכדוה”א ביום, הארץ מתנהגת כאנודה במעגל הקוסמולוגי הזה ומאפשר יותר אידוי של מים על פני השטח ובתוך המעיים שלנו כדי ליצור יותר פרוטונים באויר ובתוך המעיים במשך היום. הפרוטונים של כדור הארץ מתמזגים עם האטמוספירה ונותנים לה יותר מטען חיובי ובתוך המעיים רמת ה PH יורדת כדי שהמעיים יוכלו לפרק מזון. במקביל האידוי באוויר ישחרר יותר אלקטרונים מכדוה”א כך שהמערכת המשולבת של קולגן-מים ברגליים לשנו, יכולה לאסוף אלקטרונים אלו כשאנחנו מחוברים לאדמה. כשיותר פרוטונים משתחררים לחלל, זה הופך את רקמת המעיים ליותר שלילית ואוהדת מים (הידרופילית) וזה מגביר את כמות ה EZ (EXCLUSION ZONE) בתאי הרקמות שלנו, מה שמגביר את היכולות הפיזיות שלהם. אנו אוספים את האלקטרונים הללו מקליפת כדוה”א ומשתמשים באנרגיה שלהם או אוגרים אותה. כל דרך כזאת תקטין את כמות העבודה שעל המיטוכונדריה לעשות כי זה מפחית את ההתנגדות של ממברנת המיטוכונדריה. זה מפחית את ההתנגדות החשמלית של מיטוכונדריה וגורם לעירור אוטופאגי ולא אפופטוסי ברקמות. זה גם משנה את הבקטריות שלנו כי מיטוכונדריה הייתה פעם בקטריה. במשך היום השדה החשמלי של כדוה”א גבוה ביחס ללילה בו אין אור. השדה המגנטי עם זאת, חזק יותר בלילה וזו הסיבה מדוע בזמן שינה יש איבוד של זרם חשמלי ישיר בבע”ח שחיים ביום. השינוי בזרם החשמל משנה את פעילות הבקטריה במעיים. מה קורה כשאת עובדת במעבדה שמחוברת לרשת החשמל שפועלת על 60HZ 24 שעות ביום, 7 ימים בשבוע ? . מה לגבי הפלורסנט ונורות הלד שמחוברות לרשת החשמל הזו ? את חושבת שאין לכך קשר לתשישות כרונית ? תחשבי שוב. אם הקריאה וההבנה קשה, אנא העזרי בקרוב על מנת לקרוא לאט ולהבין את שכתוב.
אולי השינוי בשעון הביולוגי בבקטריות המעיים גרמו לסקרנותי להתעורר כי הפרעה לשעון הביולוגי שלנו על ידי אור חשמלי ביום או בלילה היה תחום המחקר שלי כבר כמה עשורים. כשמדענים חוקרים את הקשר בין התבניות הפנימיות שלנו לאור ולבריאותנו, מידע חדש על מחזוריות הבקטריות שלנו עשויים להיות בו רמזים באשר לצורה בה הכל עובד ביחד.
השאלה הקריטית היא האם הבקטריות במעיים פשוט מגיבים למחזורי השעון הביולוגי של המארח האנושי שלהן או האם הן יכולות לשנות את המחזורים שלנו איכשהו ? האם רשת החשמל הורסת את המעגל החשמליבתאים שמחוברים למיטוכונדריה ? כן.
אז בואו נבדוק רגע אנלוגיה מסויימת : אם את לא יכולה להזרים זרם חשמלי אל תוך הבית שלך, האם מכשירים חשמליים שמחוברים לשקעים יעבדו ? אם לא משנים כלום, האם הנורות יעברו ממצב חושך לאור ? האם כאב השרירים או התשישות שאת חווה עכשיו חשובים כמו למצוא את הסיבה האמיתית או הבעיה האמיתית סביבנו כיום ? האם את יודעת מדוע חולי תשישות כרונית רגישים כל כך לצליל ? קרן אמנון שבשבלול של האוזן הפנימית צורכת יותר אנרגיה יותר מכל חוש אחר שיש לנו !!! אז אם יש לך פוטנציאל חשמלי נמוך מכל סיבה שהיא, האם לא יהיה הגיוני שהמוח שלך ינהג כמו נורה מעומעמת ברשת חשמל גרועה ? האם המוח שלך לא יושב באוקיינוס של נוזל המוח בתוך הגולגולת ? האם ייתכן שזו הסיבה מדוע צליל גורם לחולי תשישות כרונית להשתגע בזמן שבדיקת הMRI מראה שהכל תקין ? מדוע לא מצאת את התשובות הללו ? אולי כי את מסתמכת על מומחים מאוניברסיטאות..
את יודעת ששרירים ורצועות אמורות לעבוד אצלנו בצורה אופטימלית בכדוה”א. אז מהו העניין העיקרי שגורם להם להרס היכולת שלהםלעבוד כמו ג’ל טיקסטרופי ? האם זה אובדן האלקטרונים שמוביל לתפקוד לקוי של רשת החשמל בגוף ? כן, זהו העניין העיקרי וזו הסיבה מדוע רופאים מתקשים באבחון במקרים הללו. אין לנו שיטה טובה לבדוק זרימה של אקלטרונים מהסביבה שלנו למיטוכונדריה. שרירים ולקולאגן מעבירים אלקטרונים היטב כשמערכת מאורגנת כמו שנועדה להיות. מה “תופש” אלקטרונים הכי טוב בממברנות ובמיטוכונדריה ? DHA הוא הגורם היחיד בהסטוריה האבולוציונית שיכול לעשות זאת היטב. הוא קובר את האנרגיה של האלקטרונים בקולאגן ומים. כשאנרגיית האור מאוחסנת, היא לא מתחממת. כשהיא משתחררת היא מתחממת ואנחנו עדיין יכולים לתפוש אותה במימי התא. מה קורה כשאת מתייבשת עקב אור כחול וחשיפה ל nnEMF? המצב מחמיר !!! מה עלייך לשקול לעשות ? עלייך להגביל חשיפה לאור כחול וחשיפה ל nnEMF ולהוסיף DHA למערכת על מנת לשפר את היכולת של ממברנת התא לתפוש אנרגיה שאת משחררת לסביבה שלך. תפישה ושימוש באלקטרונים שניצתו ע”י השמש, בתוך המערכת השבורה שלך, היא העבודה של DHA ומים. זו הסיבה מדוע רופאים לא יכולים לאבחן את הבעיות הללו. ייקח 2-3 שנים לתקן את הנזק אם הוא קרה כבר והתפשט לכל המערכת. התחמצנות גורמת לאיבוד DHA ולהתייבשות במקרה הזה. לא לצרוך מספיק DHA, שתייה של מספיק מים, גורמת למערכת לרדת ברמת התפקוד שלה. אם הסביבה שלך מייבשת אותך בצורה כרונית, את והרופאים שלך תתבלבלו. האם באמת מעבדה בהארוורד היא מקום בריא עבור מיטוכונדריה ? מה הם מלמדים שם ?
אובדן אלקטרונים הוא הסיבה לתפקוד לקוי של תאים ומיטוכנדריה.
ממה השרירים עשויים ? מים וקולאגן. יש לקרוא את הספר הראשון של ג’ראלד פולאק על שרירים ואת הספר השני שלו על מים. אז איך מים, שירים וDHA מתחברים לסיפור הגיוני ? אור שמש. אור השמש נוהג כפרוטון או אלקטרון ברקמות שלנו. למשל בבוסטון אין הרבה פוטונים (שמש) 8 חודשים מתוך 12. האם יכול להיות שזה חלק מהבעיה שלך ? פוטונים או אלקטרונים מגבירים את הקשרים ההדדיים של קולאגן כדי לאפשר לך להעביר אלקטרונים אל תוך הגוף. יותר קשרים הדדיים, יותר יכולות פיאזואלקטריות, יותר זרם חשמל ישיר, יותר תיקון רקמות מעולה. מי שיש לה ME חיה בחוסר אנרגיה כרוני כי היא לא יכולה לתקן רקמות. כשיש לך ME/FM יש מעט קשרים הדדיים בקולאגן בהכרח. לרופאים אין דרך לבחון את זה בקלות. זה אומר שיש לך פחות אלקטרונים ומעט מטען חשמלי שלילי ברקמות. שמש וקרקוע זה כמו מילוי בטריה לבטריה הריקה שלך. השמש וכדוה”א טוענים אותך בצורה אלחוטית כדי להפוך את מצב ה ME/FM. עלייך להבין שאת לא יכולה להטעין בטרייה ריקה כשהרקמות של מיובשות. לכן גם טוב לבדוק מים במצבר ברכב לפני שממלאים אותו. ב EM ממברנת התאים והמיטוכונדריה לא נדבקים לאלקטרונים כשאין בהם מים, לכן את לא יכולה להיטען ע”י שנש או השדה המגנטי של כדוה”א על מנת לתקן את התאים.
מים וDHA קשורים ישירות לאפקט הפוטואלקטרי : החיים תופשים את האלקטרון עם DHA. זהו ידע בסיסי שהמקור לכל האנרגיה ומטען חשמלי שלילי הוא קרינת השמש. כשפוטון בא באינטראקציה עם חלקיק חומר בכדור הארץ, הוא מעלה אלקטרון אחד מצמד אלקטרונים למצב גבוה יותר. כך עובד האפקט הפוטואלקטרי. מצב מוצת זה נמשך כ 7-10 שניות ולאחריו האלקטרון חוזר למצב הקודם שלו אחרי ששחרר את האנרגיה שלו כך או אחרת. החיים למדו לתפוש את האלקטרון במצב המוצת שלו, להפריד אותו מבן הזוג שלו ולתת לו ליפול חזרה למצב הבסיסי שלו דרך המנגנונים הביולוגים שמשתמשים באנרגיה שלו לתפ]קודי החיים עצמם. כך, החיים תלויים בתפישת האלקטרון בצורה מדוייקת (DHA) ואז שימוש באנרגיה שלו עד שהוא מתרוקן ונופל למצבו הבסיסי.
החיים עושים שימוש באנרגיה הגבוהה ביותר, אריזה של גודל קטן ביותר שמספיקה ליצירת התנועה של אלקטרונים סביב מולקולות בממברנות התאים של מע’ העצבים. בזכות זה מערכות חיים יכולות לצרוך אנרגיה רבה מבלי להתחמם יתר על המידה.
אנרגיה נלכדת ישירות ברמה האלקטרונית ע”י האלקטרונים בDHA. היא מאוחסנת לא רק כרטט וקשר אלקטרוני בDHA אלא גם ע”י חלבונים של DHA שנבחרו על ידי ממברנת תאי העצב.
אנרגיה גם מאוחסנת במבנה המערכת. זה אומר שהשרירים שלך והקולאגן שלך לא יכולים לאחסן אותם כי מבנה המערכת גרוע (במצב חולי).
היכן האלקטרונים או זרם החשמל הישיר מתחיל בבני אדם ? לא בשרירים. הוא מתחיל בנוזל המוח (CSF). את צריכה לאסוף פוטונים מהשמש באמצעות הקולאגן בעור, שנמצא תחת השפעת ויטמין D. תאי העור צריכים DHA בממברנות שלהם כדי לתפוש אנרגיה פוטונית של השמשולהעביר אותם לאלקטרונים בענן האלקטרונים של DHA בעור. האלקטרונים אז מוסרים פוטונים בכך שהם נופלים מצב הבסיסי שלהם דרך רשת הקולאגן. אלו הרצועות סביב השרירים. זה מה שלא עובד טוב אצלך !!! אז הביני בדיוק שרשת הקולאגן לא יכולה להעביר אלקטרונים שטעונים ע”י הפוטונים של השמש בחולי FM. לכן לכולכן יש רמת ויטמין D נמוכה.האלקטרונים הללו משחררים אנרגיה למים וקולאגן ברצועות שמטיילים בקשרים ומחשמלים את המים במוח שנקראים נוזל המוח (CSF).כאן האנרגיה מועברת מהרצועות למים. האנרגיה אז מועברת ע”י טעינה של אלקטרונים בנוזל המוח, מהאנרגיה שקיבלו מפוטונים של השמש. אז אלקטרונים של נוזל המוח מוטענים ע”י אור השמש.אנרגיית השמש הגיעה לשם דרך מבנה השלד והשרירים שלך. אז אם הMS שלך שבור, האם נוזל המוח יכול לקבל את האנריגה הזו ? לא. לכן רמות האנרגיה נמוכות מאוד בחלי פיברו. האנרגיה הפוטואלקטרית של השמש מאפשרת לאור לעבור בין מצבים שונים על מנת להצית את האלקטרון ולתת את האנרגיה שלו לנוזל המוח ומשם למוח ואז ליפול שוב למצבו הבסיסי. אנרגיה גם מאוחסנת בקולאגן פיאזואלקטרי בכל התאים. אי אפשר לאחסן אותה כשחסר DHA. זה נמצא בכל מקום בגוף. כל זה מאפשר לנו להניע אנרגיה בצורה קוהרנטית ומאפשר לכל האנרגיה להיות זמינה מתי והיכן שצריך.האנרגיה מועברת מאחסון אלקטרוני לכל סוג שצריך על פי הרקמה שצריכה אותה. כל סוגי האנריגה חייבות להיות שוות למסה, זהו חוק אוניברסלי.
זו הסיבה מדוע את שבורה ומדוע קשה לעזור לחולי FM/CFS/ME . הם לא מבינים שהזנת האור בסביבתם מזיקה להם והורגת אותם באיטיות מתחת לסף התחושה. המיטוכונדריה תמיד שמה לב לנזק הזה. המחלה שלך היא התגלמות של היפוך היוצרות במציאות הטבעית.
פיברומיאלגיה = תשישות כרונית = רגישות לטפילים = רגישות לכימיקלים = רגישות לאלקטרוניקה = התייבשות = ויטמין D נמוך = הרעלת אור כחול = מחלה מיטוכונדרית = איבוד אנרגיה מיטוכונדרית.
סיכום : זרם החשמל הישיר בגוף מגיע מהתמרה של אנרגיית השמש והשדה המגנטי לאותות שהתאים יכולים לקבל ולהשתמש בהם לאיחוי רקמות והעאלת מלאטונין בגוף. רמת מלאטונין קשורה לאיחוי רקמות ע”י מיטוכונדריה ודנא מיטוכונדרי. חשמל הוא סוג של אור שמגיע בחבילות א-לינאריות. הוא לא מאורגן ועשוי להשתנות. הטבע הקדים להחליט להשתמש באור שמש לא פלסמה מהרוח הסולארית. לכן לכדוה”א יש מגנטוספירה מחוץ ליוניספירה (ספירה בתוך ספירה יוצרת מתח חשמלי), שחוסמת את רוב האנרגיה מהרוחות הסולאריות ומאפשרת רק לתחום צר לחדור 260-800nm לכדוה”א. האור בתחום של 260-290 nm מושפע ביוניספירה כך שכשאור UVA ו UVB פוגע בו, הוא מייצר חמצן. זה מצר את תחום הUV שחודר לאטמוספירה עד לאדמה. מדוע חשוב להבין את מערכת הפילטור הזאת ? כי לאור יש יותר תכונות א-לינאריות מלכל דבר אחר ביקום. כשמפלטרים אור ל”חתיכות” קטנות (תדרים) כמו התחום הנראה לעין, אטומים יכולים להסתדר סביב התדרים הללו לאפשר אבולוציה הקשורה לפוטנציאל החשמלי של אור השמש. אפילו בתוך תחום צר זה של אור הנראה לעין, קסם אפשרי בגלל שאור יכול עלשות כל כך הרבה דברים שעדיין איננו מבינים. מדענים צריכים להיות יותר צנועים ומרותקים שהופעת האור, ללא זמן, ללא משקל, היא צורך הכרחי לכל המבנים הפיזיקלים בכדוה”א ובקוסמוס. זהו הקבוע היחיד ביקום של תנועה מתמדת בגלל הצורה בה אור מתנהג בדרכים א-לינאריות וסותר לעיתים את האינטואיציה שלנו.
תנועה מגנטית, מהארץ, תמיד תהיה אנכית לעומת זרם חשמלי מסיבה אחת : שמירה על גאומטריה מקומית וכאן כוח המשיכה נולד. כשהם נפגשים בזויות אלו, המטריקס של החיים יכול לאפשר מרחק ואורך וזה חשוב לקנה מידה ותנועה. בקנה מידה גדול היחסים הללו קבועים. בקנה מידה קטן יחסים אלה מתמוססים. לכן כוח המשיכה קיים בקנה מידה גדול וכמעט לא משמעותי בקנה מידה קטן. בקנה המידה הגדול בו אנחנו חיים וצופים בטבע, יש שימוש שתחומי תדרים של אלקטרומגנטיות שמגדירים את התפישה החושית שלנו. בשדות אלו, התנועה שלנו מדוייקת. כשמתחילים לערבב שדות שלא עורבבו קודם, אפשרויות חדשות עולות בביולוגיה ואולי גם בכל הטבע. בתוך אפשרויות אלו גלומים פתרונות לבעיות שכיום אין להן פתרונות. כך אפיגנטיקה מארגנת ועושה אבולוציה ע”י הגלה והקטנה של קנה מידה שונים וייצור של חומר חדש ע”י אור. לגבי כוח המשיכה, החיים נמשכים לאדמה ע”י כוח דיאפולי שנוצר בתוכנו ע”י הציטוכרוסמים במיטוכונדריה. ההשפעה על הבריאות היא כמו של מגנט על חומר שאינו מתמגנט. אנו מניחים כוח המדיכה תמיד מושך כשהוא בעצם יכול גם לדחות, תלוי במטען החשמלי-מגנטי בגופנו.
אנשים לא אוהבים לדבר על הניואנסים של אור כי הם אינם מבינים אותם מספיק טוב. המאמר הזה מראה שלמרות שחשבו שאור מובן, הוא אינו מובן כלל. ויש לכך השלכות חדשות באשר לעולת המיטוכונדריה. אפשר לשים לב שהא-לינאריות של אור, מדגימה את מה שלא טוב במדע. כימיה ופיסיקה הם מדעים מבוססי ניסוי עם רקע תאורטי בזמן שביולוגיה היא מדע מבוסס מציאות אבולוציונית של מליארדי שנים. אז מה היא ביולוגיה ? הרוב מגדיא את זה כשינוי אבולוציוני. אני לא. זהו הלימוד של שינוי ללא שינוי (ע”י אנרגיה פוטונית שאין לה מסה שניתן לעקוב אחריה), על ידי התמרת אנרגיה בתוך התאים לצורות שונות של אנרגיה. מערכות אבולוציוניות לא יכולות להיות נשלטות על ידי זמן כי כל רגע הסביבה משנה אותות. אז מדוע הביולוגיה זקוקה לחזרה על תוצאות הניסוי ? כשחושבים על זה מהזוית הזו ניתן לראות כמה שטותית החשיבה שלנו כיום. פיסיקה טוענת שהזמן מושפע מהסתברויות כל רגע, לא ? במכניקה קוונטית, ודאות תמיד מוחלפת בהסתברות וכל דבר חי משתמש במיטוכונדריה או כלורופלסט כדי להשתמש באור ואלקטרונים בצורה מכנית-קוונטית. נראה שלביולוגיה יש בעיה עצומה בבסיסה הלא כן ? אםהצלחה נמדדת על ידי שחזור תוצאות ניסוי. אולי זו הסיבה מדוע הרופאים לא הצליחו לאבן לך את הבעיה ?
החיים אינם מה שהרוב תופש אותם להיות. הם תהליך אינטראקטיבי. בזמן שרוב תאוריות מוצא החיים מתמקדות במולקולות של העברת מידע, ראיות מצטברות לכך שהחיים הם מכניקה של תפישת אנרגיה ושימורה. החיים חכמים. הם הצליחו להבין איך להוך כל דבר שאנו אוכלים לאלקטרונים ולשמור אותם בתאים עד שנעשה בהם שימוש. אלקטרונים חייבים להיות בתנועה על מנת שנעשה בהם שימוש במקום אחר בגוף. התהליך הזה פגום ב ME . אלקטרונים יכולים להיות מאוחסנים ברקמות במוליכים למחצה, אך אינם יכולים להתנהג כגל. יש להם התנהגות חלקיקית בלבד. כשהאלקטרון עוזב את הרקמה, האנריגה חייבת להפוך לחום על מנת להשפיע על זרימה אנרגטית בתא. האלקטרון, כשעוזב את האטום, מופיע כמו שד מתוך הבקבוק (קופסא) של שרודינגר ואם זה לא מפתיע אותך, הביני שהשד יכול לייצר אור כשהוא רוצה לסיים את חייו.
קל מאוד לסלוח לעצמך בגלל תורשת המיטוכונדריה שלך, כשאפשרויות סביבת האור שלך הן הגורם המעצב במחלות כמו ME/CFS/FM .
אבלוציה היא פילגש עקשנית ומציקה של זרימה אנרגטית הקשורה לאור. הבעיה איתה היא שאין לה חמלה ולא התנהגות ספורטיבית במשחקיה, כפי שניתן לראות בסרטון למעלה. אנרגיה שמגיעה מאור, גורמת להסתגלות לסביבה ויש לזכות במשחק האנרגיה הזה כדי להוליד צאצאים. זה גורם לאנרגיה ולאור בסביבתנו להפוך לגורם שקובע את מסלול האבולוציה שלנו. בגלל שהטבע משתמש באנרגיה הוא יוצר נסיבות חריגות למדענים ורופאים. זה מסביר מדוע הם עומדים משתאים בבאם להסביר מגיפות כרוניות מודרניות. אבולוציה מפסידה ומנצחת באותו הזמן כי כשהיא נשענת יתר על המידה על ברירה טבעית, היא ממלאת את הגנום בטעויות, בזמן שאנרגיה זורמת באיטיות מחלבונים נשימתיים במיטוכונדריה. כשהאנריגה זורמת באיטיות והאור משתנה, הסתגלות הופכת למחלה הבאה כשאנו לא מבינים את ההקשר הסביבתי לזרימה איטית של אנרגיה במיטוכונדריה.
להרשמה לצפייה בראיון מתורגם עם ד”ר ג’ק קרוז, כאן.
לסרטון שהוצאתי על פיברומיאלגיה, כאן.
אהבה528 – מעלים את התדר
