[audio:http://www.a14222-tmp.s215.upress.link/wp-content/uploads/2010/03/Dimensional_Attunement_of_the_Pineal.mp3|titles=Dimensional_Attunement_of_the_Pineal]
פרסום ציבורי ראשון – מדוע ואיך ראייה מרחוק עובדת

המסתורין סביב מיקומה של התודעה האוניברסאלית – אינטליגנציה קולקטיבית

מסמך זה כולל תוכן חדש וחשוב בנוסף לתוכן שהתפרסם באפריל 2000.

מידע זה מגיע ונחווה על ידי רמות עמוקות של האני

למיטב ידיעתנו מידע מסוג זה לא הופיע מעולם בשום מקום

השתמשו במידע זה בתבונה

אזהרה -מידע זה הוא לקריאה איטית

על מנת להפוך לרואה מרחוק כדרך קבע ובאפקטיביות, עלינו להבין, לשלב, ובתקווה לחוות מידע זה, אחרת אנו רק משחקים משחקי מחשבה

“אם אדם ישמע את החסר-שם, וכן יצלול אל תוך מערת המקדש של עצמו, שם, במרכז המזבח, ילמד בשמחה את קולו של חסר השם, אותו קול שעליו להקשיב לו, אם הוא נבון”

[tennyson 1809-1892]

מר אודונל הוא המייסד של האקדמיה של ראייה מרחוק. הוא היה מדריך לראייה מרחוק עבור ארגון הביון המערבי – ענף ראייה מרחוק

מר אודונל רוצה לפרסם את המידע הבא

על מנת להצליח בראייה מרחוק עלינו לפעול ברמה של מוח בה נראה אותות חשמליים על פיהם מוחנו פועל בעיקר בגלי תטא הנעים מ4-5 הרץ. רופאים ופסיכיאטריים קוראים לרמה זו רמת תטא העמוקה של השכל

אזור התטא העמוק הוא בדיוק במגע עם רמת הדלתא (שינה עמוקה), כשגלי המוח נעים בין 1-4 הרץ

רמת הדלתא של השכל (שינה עמוקה: ללא חלימה), נשארה עד עתה מסתורין בלתי פתור של המדע המודרני. האדם חקר, וחוקר יותר ויותר, את גבולות העולם הטבעי והחלל, אבל עדיין עליו להבין יותר את המצב בו הוא מבלה שליש מחייו. יש סיבה טובה לכך: מכיוון שמודעות נעלמת במצב דלתא, הזרם המרכזי במדע קבע כי רוב פעולות החשיבה נעלמות כשישנים (חוץ מהזמן הקצר יחסית של פרק החלום, שמשך אליו את רוב מאמצי המחקר).

מכיוון שאף אחד לא זוכר חוויות מזמן מצב דלתא, הוסק מכך שאין מה לזכור. מחקרים בראייה מרחוק מאירופה מראים אחרת

כשמישהו ער ופעיל לגמרי, גלי המוח פועלים ברמת בטא כשהם נעים ב 14-30 הרץ. כשהמוח נרגע הוא מתנתק קמעה מהעולם החומרי החיצוני- כמו בחלימה בהקיץ למשל, או במדיטציה, או בצפייה בסרט. המוח נכנס למצב ממוקד יותר ותודעה מתרחבת, וגלי המוח הינם במצב אלפא ונעים בין 8-13 הרץ. כשנרגעים אף יותר, המוח נכנס לאזור בו חלקים רבים ממנו פועלים בגלים של 4-7 הרץ, זהו מצב תטא.

מצב בטא משויך לריכוז ממוקד של השכל בעולם החיצוני הנתפס בחושים, ומצבי אלפא ותטא משויכים להתבוננות עצמית ולמיקוד פנימי

כל אדם חווה את מצב התטא לרגע חולף כל לילה, כשהשכל עובר ממצב בטא (מצב ערות), דרך אלפא ותטא למצב דלתא (גלי מוח של פחות מ-4 הרץ: שינה עמוקה), כשהמודעות לעצמי נעלמת לגמרי, מצב בו אין חלומות (כשחולמים תחושת עצמי חיונית השכל חייב לחזור בחזרה למצב תטא או אלפא)

מצב דלתא הוא מצב השכל האוניברסאלי המסתורי. ברמה זאת האגו (האני) מוותר על ההפרדה על מנת לפעול מחוץ לגבולות הליניאריים של זמן-מרחב. זוהי רמת האחד

זמן ומרחב קיימים רק בתוך השכל האוניברסאלי. השכל האוניברסאלי אינו מופרד מאיתנו ואנו איננו מופרדים ממנו. מכיוון שהכול קשור באמצעות מחשבה, מחשבה היא המציאות היחידה היכולה לגשר בין זמן ומרחב

השכל האוניברסאלי יוצר אותנו ללא הפסקה. אנו רק תופעה בתוכו

האגו (תחושת האני המופרד) מתנגד לרעיונות כגון אלו ומפחד מתחושת האחד. הוא מתהפך ומוצא בטחון בתחושת האני, המופרד. זוהי הסיבה מדוע האגו מפחד מהמוות ורוצה להאריך את החיים בתור חוויה של יחיד המופרד, ואפילו מקרין פחד זה אל תוך ההבנה של מה שנקרא – חיים אחרי המוות. ככל כשהאגו חזק יותר, הצורך להפרדה חזק יותר

כולנו רוצים לזכור שאנחנו מישהו, אף אחד מאיתנו לא רוצה לזכור שאנחנו כולנו

כשפועלים במצב דלתא (שינה, חוסר מודעות רפואית ומקרים פתולוגיים כמו למשל התקף אפילפטי), השכל משנה מצב מודעות מלתפוס עצמו כנפרד בעל תחושת אני- אגו, לשכחה של זה האחרון, ומתרחב לחבור לכל כל הזמן. בנקודה זאת מצב המודעות הקודם אובד, וחוזר שוב כשהשכל חווה שוב את המצבים הקודמים בהם פירוד אפשרי (תטא, אלפא, ובטא)

כשאותות אלקטרו-מגנטיים של הלב מוקלטים על אלקטרו-קרדיוגרם, הם מראים תדרים כמו מצב דלתא במוח, תנודות בין 1-4 הרץ. כשבמוח או בלב מפסיקות תנודות חשמליות, זהו מצב מוות

חלימה במצב שינה משויכת לתנועת עין מהירה [REM]. חלימה בדרך כלל מתרחשת במצבי אלפא ותטא, כשהשכל של האדם החולם מקבל תחושת עצמי וקיום, ומושפע גם מהמידע המגיע מחוץ לגבולות ליניאריים של זמן ומרחב (דלתא- שכל אוניברסאלי), וגם מהזיכרונות המחוברים למצב בטא (מצב ערות ומודעות), מה שיוצר תמונות אסוציאטיביות

במציאות, מצבי אלפא ותטא של שינה, הם רק מראה למצבי אלפא ותטא במצב ערות. שניהם חוברים ומבטאים את עצמם דרך גלי מוח דומים. מצב תטא הוא המצב היחידי שמתקשר עם מצב דלתא. הוא נקודת החיבור, המפגש, הגשר

אלפא, תטא ודלתא מוגדרים כמצבי תודעה משתנים, להבדיל מבטא, שנחשב למצב תודעה מודע. הם נקראים כך כיוון שזה חשוב לשנות מצב תודעה מערות מלאה (בטא) לאלפא, תטא או דלתא, כשכולם מצבים מתקדמים של מודעות מתרחבת, ולכן מושפעים פחות מתקשורת מהמוח הביולוגי. בטא “נחשב” לרמת המודע של השכל. אלפא ותטא הינם הלא-מודע בפעילות השכל, ודלתא הוא אזור הלא-מודע של פעילות המחשבות. מצבים אלה יוצרים יחדיו את קשת פעילות השכל

ילדים קטנים פועלים בעיקר באלפא, תטא ודלתא, בדיוק כמו בעלי חיים. מבוגרים פועלים בעיקר בבטא

בזמן שהאגו (מודעות לעצמי) נוכח, והאדם נמצא בבטא, אלפא או תטא, כל רמות השכל פועלות יחדיו. האדם רק מתרכז יותר ברמה אחת מאשר בשנייה, ובזמן זה תבניות גלי-מוח מתאימות לפעולה בה השכל מתרכז. אף על פי כן כל התבניות תמיד נוכחות ומגדירות חיים. רק במוות פעילות השכל נפסקת

בקצרה: כשהשכל מתרכז בחיצוני (במציאות חומרית בעזרת החושים), הוא במצב בטא. כשהשכל מתמקד הוא מתרכז בהדרגה בעצמו ובתהליכים פנימיים ומטפס במודעות מאלפא, לתטא ולבסוף לדלתא

התדרים של מצבי השכל הם ביחס ישר לרטט החשמלי במוח הביולוגי. ככל שתדר השכל גבוה יותר, רמת המודעות גבוהה יותר. תדרים אלה יכולים להיראות רק בנקודת המגע עם דלתא. אף על פי כן הם נמצאים תמיד

הקלטת פעילות חשמלית של גלי מוח במתח החשמלי הגבוה ביותר ובתדר הנמוך ביותר מופיעה בדלתא (50-350 מיקרו-וולט, 1-4 הרץ), ומצב זה קורה בעיקר בשינה ותודעה לא-מודעת

גלי דלתא עוברים דרך המעטפת החיצונית של המוח בכמות גבוהה רק במצב שינה עמוקה. כשהם נמצאים בכמות גבוהה במצבים אחרים, זה מעיד על פגיעה מוחית (מחסור במסנן). המקור הביולוגי של גלי דלתא אינו ידוע, מלבד העובדה שנראה שהם נוצרים ברמות העמוקות של המוח

גלי תטא הם בעלי מתח חשמלי נמוך יותר ותדר גבוה יותר (4-8 הרץ) ונראים דרך כל הפעילות של המוח האנושי באזור קליפת המוח, בצורה אקראית

גלי תטא נובעים כנראה מאזור פנימי של המוח הנקרא היפוקמפוס. בעלי חיים (למעט בעלי חוליות) מראים ייצור מאורגן וסדרתי של גלי תטא, וניתן להקליט אותם באזור קליפת המוח

גלי בטא הם אפילו בעלי מתח חשמלי נמוך יותר ותדר גבוה יותר (10-20 מיקרווולט ו14-30 הרץ)

נתונים אלה מצביעים על כך שעל פי התבנית המתמטית של גלים (טרנספורמציית פורייר), המתח החשמלי הגבוה והגלים הנמוכים של תטא באים לפני מתח וגלים קטנים יותר. או בקצרה: דלתא הוא המקור לתטא וממנו נובע אלפא וממנו בטא

מיפוי חשמלי של המוח או כל הקלטה של פעילות ביולוגית אחרת (סריקת המוח, פעילות עצבית), קשורים קשר ישיר לביטוי של פעילות מחשבתית או רמות במוח. תופעה חשמלית זו היא לא מקור השכל ואפילו לא חלק ממכאניקת השכל. עד עתה, תחומי מדע חדשים מצביעים על כך ששדות אורמחשבהסיב אופטי, הפועלים בתוך המוח, הינם פעילים בקידוד ועיבוד מידע. שדות אלו אינם ידועים למדע הקיים, אף על פי שהם מרכזיים בקידוד המידע ופעילות המחשבות המגיעים מה”מקור” עצמו. ביונקים וסוגי חיים אחרים המוח הינו הממשק המעבד, המחבר בין המחשבה ותפישת החושים את העולם החומרי

המוח הוא המרכז של הגדרת הקלט והפלט החושי ובכך מגדיר את תפישתנו של זמן/ מרחב. כל החושים נובעים מהמוח

חוויות החושים הינן אישיות. החיים, כתפישה ליניארית של זמן מרחב, מציאות חיינו, היא רק אשליה גדולה הנוצרת על יד החושים

מציאות, הגדרת הזמן/ מרחב, נתפסת דרך החושים, ולכל אדם מערכת חישה המיוחדת לו. חושינו יוצרים לנו התניות ומגדירים את צרכינו. מכאן, איננו יכולים להימנע מלהיענות להם

כשכל החושים אינם, חיים פוסקים. מימד הזמן מרחב של המציאות מסתיים, כי הוא אינו יכול יותר להיתפס בחושים. כל צורות המחשבה האישיות הפועלת בתוך מימד הזמן מרחב שונות האחת מהשנייה על מנת להגדיל את האתגר ולשמור את החיים מעניינים

האתגר הינו חשיפת תובנות אלו והשינוי ההתנהגותי שהן יביאו

זהו רק עולם החושים ( תופעות חומריות) שמשלב מחשבה למציאות החיצונית של זמן מרחב. מחשבה, כשלעצמה, אינה תלויה באף אחד מהם

לאחרונה הוערך על-ידי נוירו פסיכולוגים, שאם האנושות הייתה משתמשת בכל הידע והמשאבים לבנות מחשב שיוכל לחקות את פעילות המוח האנושי, מחשב זה יאלץ להיות לפחות בגודל כדור הארץ וגם אז אף אחד לא יידע כיצד לתכנת אותו

האנושות כיום לקחה על עצמה את הגישה המדעית המוטעית שמחשבה נוכחת רק כתופעה של המוח הביוכימי, בלהט דתי כמעט. באותו הזמן, האנושות מחזיקה גם באמונה הכמעט-אינסטינקטיבית שכל נפש אנושית תשרוד את רגע “המוות”- המוגדר כרגע בו המוח מת. סתירה זו אפילו אינה מעוררת תהיות או מזמינה חקירה

הנוירולוג הבריטי ג’ון לורבר מצא במחקרו, שאנשים רבים שסבלו ממצב הנקרא הידרוסופלוס בזמן הילדות, (מצב בו המוח מתמלא בנוזל עמוד השדרה, שהורס את רוב המבנים במוח), תפקדו עם יכולות קוגניטיביות ואינטלקטואליות רגילות. במקרה ידוע אחד, מצא לורבר באוניברסיטת שפילד, אנגליה, סטודנט צעיר עם גולגולת גדולה מהרגיל. לאחר סריקת סי.איי.טי. נמצא כי לסטודנט זה כמעט ואין מוח. החללים במוחו התמלאו בנוזל עמוד השדרה, ורק שיכבה עצבית של 1 מ”מ עטפה את מוחו מבפנים, ומלבד זאת, כלום!! אף על פי כן סטודנט זה הראה איי קיו של 126 וסיים את לימודיו עם תואר כבוד במתמטיקה. הוא גם ביטא התנהגות, תפקוד ותפישה חושית רגילים לגמרי

מדוע האסוציאציה של מוח = שכל כל-כך מותנית בחוגים המדעיים, למרות הוכחות רבות כי זה אינו כך? בדיוק כמו המיתוס שלאלקטרון יש גוף חומרי, למרות שאף אחד עדיין לא ראה אלקטרון ישירות

מחד, בחשיבה המדעית הקלאסית, השערה “יוצאת מגדר הרגיל” היא כי כל היקום נברא בפתאומיות יש מאין, וביליוני שנים אחרי כן, אינטליגנציה הופיעה לה, כשסלעים הפכו לבשר והחלו “לחשוב”. התגלית הפלאית של רנאדנא ככלי מקודד ומשכפל אפילו לא גרמה סקרנות באשר לרצון הבריאה. דבר זה מרמז שהיקום רק מחכה לסקרנותנו החקרנית להתעורר, בזמן שאנו משחקים בעצלנות וללא מודע בעולם הטבע

מאידך, נקודת ההשקפה הרוחנית-מטאפיזית ה”לא רציונאלית” הישנה, היא שהיקום נברא בכוונה על יד ישות חושבת בעלת תבונה אין סופית וחוכמה עילאית, כזאת שעדיין איננו יכולים לתפוס או להבין, והיא כוללת ומחוברת לכולנו. נקודת השקפה זו אינה “מתקדמת” מספיק לרובינו, נתפשת “כאופנה ישנה”, ולרוב אף ניתנת למניפולציה

השכל אינו צריך את המוח כלל על מנת לתפקד. המוח הוא מכניזם מגביל לעיבוד וסינון מידע. מחשבות מקורן באחד הקוונטי שבו כל מחשבה אפשרית

הסיבה העיקרית שעטיה בני אדם תופסים את המוח כמקור למחשבות,היא כי כל מערכות החישה ממוקמות שם. רק כשכל המידע החושי הביולוגי נעלם, השכל מתרחב אוטומטית לכל מקום, כלומר, מוות

העובדה שהמוח מראה פעילות חשמלית בזמן שאדם נמצא בתהליך חשיבה, אינה מעידה שחשיבה נובעת מהאיבר האורגני. אף על פי כן , המוח מעבד את החשיבה. באותה הדרך שצחוק וחיוך הינם ביטוי חיצוני של רגש פנימי, הם אינם הסיבה לו. להתרכז בחיוך ובאותו הזמן לנסות להבין אותו, זהו דבר לא הגיוני ובלתי מעשי. העובדה שכשאנו מכריחים את עצמנו לחייך, נגרמת תגובה רגשית קלה, אינה מוכיחה שחיוך הוא מקור לאושר

הדעה הרווחת בתחומי המדע כמו פסיכו-סוציולוגיה ונוירו-ביולוגיה, שהמוח הוא מקור המחשבות, עלולה להתגלות כמחדל המדעי הראשי של המאה העשרים, ואולי של כל הזמנים. סקירה של המדע ומצב החברה במאה זו, מראה ניצול לרעה של אנרגיה אנושית בקנה מידה עצום

בעידן המחשב הדיגיטלי, פלט המולטימדיה הליניארי נעשה על יד כרטיסי קלט/פלט, כמו גם כרטיסי גרפיקה, שמע וכו’. אנו יכולים לחבר אותם דרך מסכי מחשב ורמקולים. אזי אנו יכולים לשמוע ולראות מידע ליניארי המוצג לאיברי החישה הליניאריים במוח. אף על פי כן, המחשב הדיגיטלי משתמש בשיטות עיבוד א-ליניאריות, ומאחסן זיכרון בתוך תאי הזיכרון בצורה שאינה ליניארית ואקראית. ניתן לראות את הפעילות החשמלית בכרטיסי הפלט/קלט כשמידע עובר בהם, והם גם פוסקים מלעבוד כראוי כשהם פגומים

זה בדיוק מה שהמוח עושה. הוא מעביר ומקודד מידע שאינו ליניארי למידע ליניארי, מידע זה אז מעובד על ידי המוח המוגבל האינדיבידואלי. מידע רק עובר דרכו, ככלי משוב. מחשבה (שכל), לוקחת החלטות על פי המידע הליניארי התלת-מימדי שנחווה. בהסתמך על החלטות אלה מידע חושי רב יותר מוקרן אז לכל אדם חושב

גם חומר- כמו שמכאניקה קוונטית הוכיחה בניסוי – אינו מוצק כמו שחשבנו. למעשה, זהו רק תוצר לוואי רוטט של השכל

למעשה כלום לא קיים מחוץ לעצמנו. לא מרחב ולא זמן. הכול הוא אשליה עצומה הנקראת חיים, המופעלת על מנת לבטא מחשבה ורגש, מהם השכל האוניברסאלי לומד

האגו, או האני, הוא דמות דמיונית. אין לו קיום אמיתי. רק ניתנת לו האשליה של ישות אמיתית למטרות מחקר (הבריאה). רק לסכום הכול, האוניברסאלי, יש קיום אמיתי ונצחי

“הכול הגדול שיש” יכול להחליט, למטרות ניסוי, לחוות ישות (בנק זיכרון) אל תוך זמן חיים אחר (כל מצב), על מנת לקבל עוד לימוד מכך. הוא גם יכול לשלב חוויות זיכרון אל תוך זרם מחשבה המחובר לניסויים מקבילים בעץ הבריאה. זוהי בחירה שלו לעשות

מצב אי-מחשבה אינו יכול להתקיים. תודעה כמחשבה קיימת רק דרך הופעתה וביטויה האקטיבי כחלקים מבריאתה

הכול הגדול שיש אינו נייח אלא מתפתח לנצח. זוהי תודעה עצמה המעוצבת על ידי מחשבה יצירתית. היא זורמת בכול ובכל אחד מאיתנו, ונותנת חיים ומציאות לכל. לכן אין תודעה כמחשבה שרק נמצאת

יצור ללא מחשבה הוא ניב ניגודים (אוקסימורון)

אם ביטוי של מחשבה אינו לומד או מתפתח, הוא נזנח, והתודעה הקולקטיבית מפסיקה לחשוב עליו, ובמהירות המחשבה, הוא לכן מפסיק להתקיים

הדבר נכון לביטוי אישי של מחשבה, הבריאה השלמה של מחשבה, ואף קבוצות של בריאות מקבילות. המטרה העיקרית של השכל האולטימטיבי היא ללמוד ולהתפתח

אין דבר כזה “מצב תודעה רגיל”. באותה מידה אין גם “מצבי תודעה חריגים”. יש רק מיקודים שונים של ריכוז

אוספנסקי אמר “האדם ישן, אף על פי כן האדם אינו חולם, מכיוון שהאדם הוא אובייקט החלום”. אלה יחסים דואליים. הסובייקטהחולם הוא האני הגבוה הנצחי, והאובייקט של החלום הוא האישאישה, דמות דמיונית הפועלת בתוך אשליית זמןמרחב לרגע קצר

לעיתים, כשעולם החושים מייצר מתח, חרדה, פחד, עצב, בני אדם מנסים לשנות את חווית החושים על ידי צריכת סמים רעילים, המשנים ומעוותים את החוויות במוח, שתפקידו מציאות של חישה ותפיסה ליניאריים

המוח הוא בעצם מסננת של מחשבות שרק מגבילות את חווית המציאות, בתוך תהליך חושי ליניארי איטי. אם המוח ניזוק בכל צורה שהיא, תהליכי הסינון מוגברים אפילו יותר, ותהליך האנשת המחשבה מקבל זווית מעוותת של מציאות חושית

לצערנו , זוהי דרך מקובלת כיום בחברות מערביות לשנות עצבות ופחד על ידי תרופות לשינוי גלי המוח. וזה קורה בשיעורים מדאיגים

מדעני התנהגות מנוסים רבים, בעיקר בארה”ב, אפילו הגיעו למסקנה הלא אחראית, שילדים השרויים במצב של חלימה בהקיץ ומשתעממים מהמציאות החיצונית, הם בסכנה להפוך לחברים לא יצרניים בחברה. לכן הומצא סינדרום פסיכולוגי חדש שכינויו לקויי למידה, המוגש לציבור הלא מודע ביעילות רבה. גילויה של “מחלה” חדשה זאת הופץ לאחרונה על ידי “מומחים” רופאים ופסיכולוגים, על מנת לכלול בה אף אוכלוסיה בוגרת (בארה”ב). באירופה רשויות הרפואה הפסיכיאטרית התעלמו מגישה זאת, וסירבו להכיר בליקויי למידה כהפרעה פסיכולוגית

הטיפול המקובל בארה”ב הוא לתת תרופות לילדים אלו, לרוב מגיל צעיר, עם ממריץ עוצמתי שמשנה את תבניות גלי המוח למצב בטא מואץ. על ידי הפרעה לפעילות המוליכים העצביים, במיוחד למחזור שחרור הדופאמין, הילד המתפתח מאולץ להתמקד רק במציאות החומרית החיצונית. בשנות השישים, ממריץ כימי זה היה בשימוש בתרבות הסמים המחתרתית וכונה “ספיד”. לרוב, תופעות לוואי של דיכאון הורגשו כשלקיחת הסם פסקה

סם זה, המשנה את גלי המוח, מעוות את הפעילות הטבעית של תפיסת המציאות על ידי החושים

שינוי התנהגותי כימי זה ותופעת ההפרעה ב”קשב וריכוז”, יצרו תעשיית רווחים ענקית של “מומחים” וחברות תרופות, שלעיתים קרובות “דוחפות” מידע שגוי המוטה לטובת אינטרסים אישיים ומניעים נסתרים

האירוניה והטרגדיה של תופעת בעיות הקשב והריכוז, היא שחברות מערביות המאמינות ל “מידע מדעי”, עלולות, מתוך בורות לכל הקשור למכאניקת השכל, להפריע או לפגוע לצמיתות באנשים בעלי יצירתיות פוטנציאלית, אלו שיכולים לחשוב בצורה א-ליניארית, שיש להם נטייה טבעית להתרכז בתוך עצמם על מנת למצוא השראה יצירתית ואינטואיציה

דור העתיד של האנושות, שהיה אמור לפעול בתקופה הזו על מנת להוביל את כולנו בהתנהגות מפותחת ויצירתיות שופעת, באומנות, מדעים מדויקים, בריאות, גיאו-פוליטיקה, כלכלה, רוחניות וניהול משברים אקולוגיים, כפי הנראה הורעל כימיקאלית, ואולי נפגע בצורה תמידית על ידי האגו האנושי, הבורות, ואורגיה של בצע ונטיות אגואיסטיות שאנו חווים. דבר זה עלול לגרום לגסיסה של החברה האנושית המערבית

כעת, ובעתיד, השפעה שלילית זו על האבולוציה בחברות המערביות, שנראה שהן מנסות ליצור עבדות מנטאלית, אחדות וחברה רובוטית למען “הטוב העליון”, אכן יוצרת חברה תעשייתית מטריאליסטית אובססיבית ב”עולם חדש אמיץ”, עם השפעות מסוכנות ובלתי ידועות שאנו רואים בהווה ובעתיד הקרוב

שום דבר, וכמעט אף לא אחד, בוחן את הלגיטימציה של התערבות חריפה זו בשכל של האינדיבידואל, ובחופש המחשבה

רוב הגאונים היצירתיים שגרמו לשינוי תודעה (מדענים דגולים, מורים רוחניים, מנהיגים וחוזים פוליטיים וחברתיים, מרפאים, אומנים, מלחינים, משוררים, וכ”ו), תמיד הראו התנהגות של התבוננות פנימית ובדידות בשנות ילדותם הראשונות, ולעיתים קרובות הופרעו על ידי שיטות החינוך והסביבה התרבותית של חברות מערביות, ששיטותיהם גרמו להרמת גבה אצל מוחות סקרנים וחקרנים

בשנות השבעים והשמונים, מיליוני אנשים בכל העולם למדו טכניקות של שליטה מוחית, כמו למשל קורס לשליטה מוחית בשיטת סילבה, כשהתלמיד לומד לפעול מגלי אלפא של המוח. כל אחד שלקח את הקורס, יכול להעיד שראייה מרחוק קלה להשגה אפילו ברמת אלפא של המוח, ככל שמתקרבים לרמת דלתא של המוח (שכל אוניברסאלי), וככל שמתרחקים מרמת בטא של המוח. כשמרוכזים ברמת אלפא, מיליוני אנשים חוו חישה מרחוק (ראייה) כשהם שאבו מידע מרמת תטא של המוח, ששאבה את המידע מרמת דלתא, שפועלת מחוץ לזמן/מרחב

הבעיה בראייה מרחוק במצב אלפא של המוח (כפי שנמדד בשיטה אלקטרו-אנצפלוגרפית), היא שיש עדיין הרבה מידע המגיע מרמת בטא של המוח, כמו במצב שבו אדם חולם ומושך מידע מרמת בטא. דבר זה יכול לגרום ל”רעש” המגיע מרמת בטא. הזרז למחקר על ראייה מרחוק הגיע מתוצאות ניסויים המראים יעילות של קורסים בראייה מרחוק. המתודולוגיה בתחום זה בארה”ב ובמדינות אירופה, מוטית על ידי מחקרים ראשונים ליכולת בשליטה מוחית, אפילו שמעט אנשים יודו בכך

רמת טתא של המוח היא הרמה הקרובה ביותר לרמת דלתא, שהיא התודעה האוניברסאלית. רק כשפועלים מרמת טתא, ניתן באמת לבצע ראייה מרחוק ולשאוב מידע מרמת דלתא של השכל האוניברסאלי הפועל מחוץ לזמן /מרחב. לא משנה מה “מומחים לראיה מרחוק” עשויים לומר, המציאות היא שאם השכל אינו ממוקם בנקודת ההשקה של מטריקס החיים הנובע מהתודעה האוניברסאלית, סוג המידע המגיע מוטה על ידי רעש מנטאלי מרמת הבטא והוא בלתי אמין

רמת טתא נקראת על ידי חוקרי מדעי ההתנהגות הרמה ההיפנגוגית, מכיוון שהיא מגיבה לחוויה, לרוב מיד לפני השינה. חוויה של זרם תמונות מרצדות א-ליניאריות המוקרנות אל תוך האני

אנשים אגואיסטיים לעיתים קרובות פוחדים לפעול ברמות עמוקות של טתא, מכיוון שהאגו (תחושת העצמי) נמצא על גבול ההתמוססות ברמת הדלתא. אנשים אלו נוטים להעדיף את הרמה החושית התפיסתית הנפרדת – רמת הבטא של התודעה. דבר זה היווה בעיה בארגונים צבאיים של ראייה מרחוק, בגלל המשיכה של אנשים עם זיקה חזקה לאגו, שלרוב נוטים להתבדלות ולעצמאות, אך במקרה זה, יכול הדבר להוביל לפרנויה. השכל תמיד משפיע על נטיות עצמו, ולבסוף יבחר באיזו רמה הוא רוצה לפעול. הפרוטוקולים של ראייה מרחוק כפי שנלמדים באקדמיה לראייה מרחוק, מבוססים על אימוני חישה של המוח שפותחו על ידי סוכנויות ממשלה

מר אודונל הפך לחלק מהתוכנית לראייה מרחוק של האיגוד האירופי, כשהדגש מתחילת התוכנית היה על ניסיון לחקור לעומק את מצב המוח הממוקם בנקודת ההשקה עם מצב דלתא (שינה עמוקה)

כבר הוכח בניסויים שזהו מצב המוח הטוב ביותר לראייה מרחוק

הפרוטוקולים הראשונים לראייה מרחוק ניסו להשיג מצב מנטאלי עמוק זה, ובעיקר להישאר בו לכמה שיותר זמן מבלי ליפול לשינה עמוקה (מצב דלתא), או לחזור חזרה למצב אלפא או בתא

מן ההתחלה היה ברור שעל מנת לייצב את מצב המוח בנקודת ההשקה לזמן מרבי, יהיה צורך בהליכים מיוחדים. למוח יש נטייה לעבור מצבים (בגלים) מאלפא, לטתא, לדלתא ובחזרה

המטרה היא להנמיך תנודות אלה על מנת לייצב את המוח במצב טתא (4-5 הרץ) בכוח הרצון בלבד

ציוד ביופידבק מתוחכם הוכנס לשימוש. בעיקר מכשיר אלקטרואנספלוגרפיק המקליט גלי מוח, מעבד אותם אוטומטית, ושולח אות קולי, כשמצב מוח רצוי היה בנמצא

מודטים מנוסים רבים (יוגים,שאמנים,מיסטיקנים וכו’) שלמדו לפעול ממצבי מוח עמוקים, היו מושאי הניסויים

נערכו גם ניסויים בבעלי חיים, בניסיון להבין מדוע הם פועלים בטבעיות במצב טתא, בפעילות מלאה ובעיניים פקוחות. ההנחה הייתה שניסויים אלה יוכלו לשפוך אור על יכולתם הטבעית לראייה מרחוק, במיוחד בקטגורית הטורפים ובחיות מבויתות. גם הגירה של בעלי חיים וניווט חזרה הביתה, יתכן כי הם קשורים למצב מוח זה. היכולת של בעלי חיים לראייה מרחוק נבחנה. חיות מבויתות (במיוחד כלבים וחתולים) נבדקו בתנאי מעבדה לגבי יכולתם הקוגניטיבית ויכולת החישה שלהם, כשהם התרכזו במיקום בעליהם ואו כוונת בעליהם

לטורפים חוברו חווטים ותגובותיהם נלמדו כאשר טרפם עמד להיות מוצג, או נלקח מתא מולם אל תא אחר בקרבת מקום. נאסף מידע מרשים שהראה שממלכת החי מתנהגת בתבניות המצביעות על יכולת של ראייה מרחוק על פי הצורך – למציאת מזון, הישרדות או למטרות הגנה. פעילות ראייה מרחוק ביונקים מצביעה על גלי טתא במוח, במיוחד בקבוצת הטורפים

לבסוף, והחשוב ביותר: הליכים רבים נוסו והושוו למדידת היעילות של אדם להגיע לגלי מוח של טתא ולהישאר שם לזמן ממושך. לאחר ניסויים רבים, הושגו שיטות אימון להגעה למצב טתא, באמצעות מתודה המעוצבת לגרום לשינוי המיקוד מבטא לטתא. המטרה הייתה לגרום לפעולה יזומה פסיבית אקטיבית. ראשית, שליחה אקטיבית של בקשה למידע, ואז כניסה למצב פסיבי בו מידע מתקבל מגלי טתא כתשובה, זרם דחוס של מידע חושי א-ליניארי (מדלתא לטתא). מידע זה מאורגן חזרה אוטומטית על ידי גלי אלפא ובטא כשהאדם חוזר חזרה מטתא. מערכת זו דומה לתקשורת באינטרנט, כשמידע שנשלח החוצה על ידי שרת מרכזי מקודד ונכנס בצורה א-ליניארית, ואז מקודד חזרה ונבנה מחדש על מנת ליצור מידע ליניארי תלוי זמן מרחב במשתמש הקצה, המחשב הביתי

מחקרים נוספים נערכו על מנת לבדוק האם ניתן לראות מרחוק במצב בטא (עיניים פקוחות ושכל ממוקד בגירויים חיצוניים, בהפוך למיקוד פנימי), או במצב אלפא (עיניים סגורות, או עיניים פקוחות עם שכל רגוע ואו חולם בהקיץ). הממצאים הראו שמצב בטא אינו מאפשר ראייה מרחוק. אם הנבדק קלט שהוא מקבל מידע מראייה מרחוק, במצב ערות מלא, היה עליו להיות ברגע זה מרוכז בהלך מחשבותיו על מנת להיות מודע למידע. תוצאות האלקטרואינספלוגרפי תמיד הראו שהנבדק החליק חזרה למצב אלפא ולעיתים נדירות למצב טתא. ברגע שאינדיבידואל מתמקד בהשתקפות הלך מחשבותיו, הוא נכנס לתת מודע (אלפא או תטא)

של המוח. המסקנה הנוספת הייתה שגם אם ניתן לראות מרחוק ממצב אלפא, יותר מדי רעש מנטאלי ותבניות מוח או גירויים חיצוניים הפריעו, וגרמו לתוצאות לא עקביות

מבדיקות אלו התברר שהפרמטר הסטטיסטי היחיד ליכולת לראות מרחוק, הוא אינו המתודה בשימוש, אלא מצב המוח שהושג על ידי כל מתודה. מכאן ואילך, ההליכים התרכזו בטכניקות הגורמות לכניסה מרצון ולזמן ממושך למצב תטא

מר אודונל אינו טוען שהשיטות אותן הוא מלמד להשגת מצב טתא הן היחידות בנמצא. מאז הזמן בו תודעה – כמחשבה נפרדת – הגיעה לעולם, ובמשך שנים רבות, האדם הגיע אל, וחווה מצבי מוח עמוקים אלו

למעשה, ישנה הנחה בסיסית, שהאדם הקדום, בראשית הציוויליזציה, יכול היה להשיג בקלות מצבי תודעה אלו. הסיבה לכך היא, שכנראה שעולם התופעות החיצוני עדיין לא היה מפותח מספיק, על כל קשת הגירויים (שלעיתים קרובות מעוררת סתירות), במיוחד בקרב תרבויות המחפשות מימוש עצמי על ידי מיקוד בעולם החומרי החיצוני (מצב בטא)

מגבלות הזמןמרחב הנכפות על יכולותינו למיקוד פנימי, על ידי חברות “מתקדמות”, הן הגורם לכל המתח הנחווה על ידינו בעולם המודרני

בעולמנו, האדם המודרני נתקל בקשיים בניסיון להגיע לרמות גבוהות אלו של תפיסת המחשבה. סיבות תרבותיות ומתח החיים המודרניים, מגבילות מצב מנטאלי טבעי זה. נשאר זמן מועט וזיקה חלשה להתבוננות פנימית. שעות הפנאי בדרך כלל משמשות לפעילות במצב בטא

בני אדם צעירים (ילדים מתחת לגיל 7 ובמיוחד מתחת לגיל 2) ובעלי חיים בכל הגילים פועלים בעיקר מאלפא, טתא ודלתא. עבורם מצב בטא עדיין לא נלמד או נכפה. עולם התופעות החיצוני צריך עדיין להילמד. הם פחות מרוכזים בגירויים חיצוניים ומתבוננים פנימה בעקביות. הם לומדים ומתפתחים מפעילות מנטאלית זו. הם כולם רואים מרחוק בטבעיות. הם חייבים. אחרת, הם אינם יכולים ללמוד ולשרוד

בני האדם, ברובם, ישכחו זאת, כשהם יכנסו לעולם המרוכז באגו של מצב בטא, מצב הכניסה לבגרות. שבטים רבים וקבוצות בעלות אוריינטציה רוחנית, ירשו מאבותיהם מסורות המקדמות מיקוד פנימי, לעיתים קרובות בקונטקסט סמלי ומטפורי. עבורם, ראייה מרחוק הינה יכולת טבעית. ראייה מרחוק אמיתית מנסה להפוך אדם בוגר מודרני ורציונאלי, לילד. היא מאפשרת לו לחוות מצב טבעי זה על ידי למידה מחדש ממעיין הידע האוניברסאלי שמחוץ למגבלות הזמןמרחב

לבסוף, בעזרת אימון מיוחד, כשהמיקוד נשאר במצב תטא למשך זמן ארוך מספיק, ניתן לעבור בכל מצבי המוח ולשלב ביניהם בתודעה ממוקדת אחת. הרואה מרחוק יכול אז לפעול מרמת התטא במיקוד, ואף לפתוח את עיניו ולהיות מודע בעת ובעונה לעולם החיצוני והפנימי. בעזרת תרגול, ניתן לבצע קפיצה תפיסתית ולהיווכח שהעולם החיצוני והעולם הפנימי הם רק השתקפויות האחד של השני

אף על פי כן, בתוך משוואת השכלחומר, החומר, כשמתרכזים בו יתר על המידה וניתנת לו חשיבות יתר, מפר את האיזון והופך למשלה האולטימטיבי

באותה הצורה בה גלי תטא הינם היחידים המופיעים בכל קליפת המוח, בצורה ספציפית ואחידה, רמת תטא העמוקה הוא המצב היחיד המאחד את כל היכולות של תפישת התודעה

למרות שכל המחקרים הרציניים בראייה מרחוק, המגיעים מארצות שונות, הבינו שהם אוספים מידע מ”התודעה הקולקטיבית” המסתורית, מעט מאוד, אם בכלל, הבינו ששכל אוניברסאלי זה ממוקם בתוך האינדיבידואל ולא מחוצה לו

טכניקות אפקטיביות לראייה מרחוק, צריכות לאפשר חוויה של השכל האוניברסאלי, ולא רק חשיבה עליו. חוויה שכזו עשויה להפתיע רבים ולהפריע את הסדר הקיים של התניות וקונספציות שגויות. רק לאמיצים שבינינו העולם הופך לשלב מקדם, השאר רק מדשדשים בניסיון להבין

אם מערכות לראייה מרחוק לא יגיעו להבנה זו, הן רק מגבילות ולא מאפשרות יציאה ממצב בורות

הצהרות אלו יכולות להיות מוכחות רק ע”י חוויה, לכל אדם בעצמו. אין תיאוריה כתובה או פרוטוקול חיצוני של מעבדה, שיכולים להוכיח דברים אלו ברמה האישית. כאן האתגר הגדול, והסתירה…

בברה”מ לשעבר נערך מחקר מוח נרחב החל משנות ה-30, הכולל תיעוד של הצלחות ביצירת מצב של ראיה מרחוק

למרות זאת, בגלל הנטייה האידיאולוגית ברוסיה הקומוניסטית נגד כל מה שאינו חומרי (רוחני), מחקר מדעי רחב מימדים ניסה לחשוף, בתנאי מעבדה נוקשים, את האנרגיות החומריות (אלקטרו-מגנטיות ואחרות), התואמות למצבי הראייה/חישה מרחוק

לבסוף, כשנמצאו כמה התאמות, הנתונים הפיזיים הוחשבו כגורמים לראייה מרחוק

נוצר מצב של אין-מוצא, בניסיון לייצר, או לשכפל, מצבי תודעה כאלה ע”י שינוי של כוחות חומריים חיצוניים

דבר זה הוביל ליישומם של ניתוחי מוח שנעשו על חיות ובני-אדם, בהם שובשו גלי המוח. תוצאת הניתוחים הייתה שהם שגרמו לעיוותים בתפיסת המציאות

נקודת ההשקפה העיקרית במערכת התעשייתית-צבאית הסובייטית הייתה שטכניקות לשליטה מוחית משפיעות על המוח, כשבמציאות הם פגעו והתערבו בתפקוד התקין של המוח הביולוגי

מחקר זה, לצערנו, נטה לבסוף לכיוון מרושע ושטני

בהרפתקה זו, כמו ההבנה של תהליך המחשבה האישית, קרי, ההבנה של החיים עצמם, רק לאדם לבדו יש היכולת לנסוק לגבהים חדשים או לשקוע במעמקי התהום

בתוך ממסד המודיעין האמריקאי ובגלל נטיות תרבותיות, גישות דומות היו בשימוש, שהובילו שוב למצב של אין מוצא

אף על פי שהליכים יעילים לראייה מרחוק היו בשימוש, לממסד המדעי בתוך חברה עם אוריינטציה לתרבות בטא, הייתה בעיה בתפישה לגבי מצבי תודעה “משתנים”

אזור התטא הוכח כרמת שכל עדיפה לראייה מרחוק, אבל מדעני המחקר של ראייה מרחוק הפכו ליצירתיים בכל הנוגע להכחשתם באשר למחקר על מצבי תודעה עמוקים של השכל

אין להוציא מכלל אפשרות שחלק מהנבדקים בראייה מרחוק היו תחת השפעת קרינה, שבאה לבחון את יעילותם לראות מרחוק, עם או בלי קרינה, ואת השפעתה הכללית עליהם

הגישה של מדינות מערב אירופה לראייה מרחוק לא עירבה שליטה מוחית באמצעים אלקטרוניים. היא בעיקר התמקדה על ראייה מרחוק הנובעת מרמת תטא של השכל

טכניקות לראייה מרחוק הנלמדות על-ידי האקדמיה לראייה מרחוק, הינן מיוחדות בכך שהן מתמקדות ביכולתו של כל נבדק להשיג גישה לשכל האוניברסאלי, בקלות יחסית. הנבדק לומד לזהות ולמקם את תודעתו ברמת תטא העמוקה (על גבול רמת דלתא), או להפעיל משהו הדומה ל”ריקוד מנטאלי”, שבו תשומת הלב מתמקדת במידע הנובע מהשכל האוניברסאלי, במצב הפעלה (קליטה פאסיבית) ובמצב כיבוי (שאילת שאלות אקטיבית), תוך כדי התחמקות מיניקה אל תוך מצב דלתא (שינה ו/או חוסר תודעה)

טכניקות נוספות והסברים כלליים ניתנים על מנת להבין את תפקודה של רמת דלתא הא-ליניארית ועל מנת לקודד את המידע החושי הליניארי הנקלט על ידינו. תבניות של שאלות ותשובות (הליכים לראייה מרחוק) נערכו בצורה המתאימה ביותר עבור נקודת ההשקה בין דלתא לתטא, וגם הן נלמדות

בטא, אלפא ותטא הם רק ביטוי יצירתי לרמת הדלתא

בטא, אלפא ותטא הם רמות האגו. הם רמות הזמניות, המקריות, והפיסיקליות

האגו יכול להיות מוגדר כיכולתה של צורת חיים להבדיל בין מחשבות הנובעות מהעצמי (שיקוף עצמי) ומחשבות הנובעות מחוץ למרחב העצמי

דלתא הינה הרמה של אינטליגנציה ללא עצמיות וללא השתקפות

בטא, אלפא וטתא הם רק תופעה של גלי מוח עם מודעות לשיקוף עצמי, על ידי אינטליגנציה אישית תפיסתית (רמות של מיקוד מחשבה עצמית). האדם רק נע במודעות בתוך מצבים אלו

רמת הדלתא של המחשבה מאופיינת בעובדה שהיא יכולה להפריד את מחשבותיה בצורה א-ליניארית, מקבילה ואין סופית. בתוך הפרדות אלו, היא יכולה לבחור לפעול בצורה ליניארית רגילה, לרוב על ידי חיבור בין מחשבות עמוקות

האדם נע במודעות מבטא לדלתא, על ידי מיקוד תודעתו בתהליכי חשיבה לא מודעים ומחשבות של שיקוף עצמי

ככל שנעים עמוק יותר בתוך רמת הבטא, כך ישנם יותר תהליכי חשיבה מקבילים בו זמנית, עד לתודעה פוטנציאלית חובקת כל, נצחית. האות היוונית העתיקה דלתא, צורתה כמשולש הפונה מעלה המסמל את מציאות השכל. דלתא (כמו בת דודתה העתיקה מהשפה העברית, ד), משמעותה דלת, כניסה למרחב אחר, מרחב היקום והמידע

כל תהליכי החשיבה הלא מודעים נובעים מרמת הדלתא. הם פועלים מתחת לרמת התודעה המודעת. זה כולל את תהליכי החשיבה המקבילים, המאפשרים את פעילותם הבהירה והיעילה של המציאות החומרית והביולוגית. הם משמרים ומשקפים החוצה אל תוך מסגרת פעילותינו, על מנת לאפשר ליצירתיות אישית לבטא את עצמה. הם התמיכה היצירתית עבורנו

דלתא אם כן, הינה התבונה המכוונת את תפקודו של עולם התופעות הביולוגיות והחומריות

האגו נע לכיוון התמוססות (דלתא), כשהוא משתקף על גבי מחשבות הנובעות מתהליכים לא מודעים עמוקים. בנוסף, האגו מבטא את עצמו ביתר מהירות וכוחניות, כשהוא ממוקד ברמה של תופעות הנובעות מהעולם החושי החיצוני (בטא)

הקרב בין פירוד מחשבות (אגו) ובין אחדות מחשבות (אוניברסאלי) הוא הקונפליקט האמיתי היחידי שהיה, הווה ולעולם יהיה. כל הביטויים העוינים, המאבקים והניגודים בין צורות חיים, הם רק ביטויים לתופעה של אתגר אחרון ונצחי זה

הניגוד המובנה בין שני הכוחות היצירתיים היחידים: בטא (הקיצוניות האישית), ודלתא (תחושת האחדות), הוא השורש של תפיסת האדם כביטוי של רוע או רע (בטא נגד דלתא)

דלתא (השכל האוניברסאלי) ובטא (האגו) תמיד מתקשרים ביצירתיות. האגו מוגבל בתוך תבנית של תבונה יצירתית המותנית לו על ידי רמת הדלתא. דלתא, בתורו, פועל על פי שלבים יצירתיים בתוך אותה תבנית לפי תשוקות האגו

שני הקצוות היצירתיים היחידים בתוך הבריאה הם רמת הבטא (מחשבה מודעת של האדם) ורמת הדלתא (תת מודע קולקטיבי או שכל אוניברסאלי)

אף על פי שרמת בטא (שכל מודע) תעדיף לחשוב שהיא שולטת על, וחזקה יותר, מרמת דלתא (השכל התת-מודע), ההפך הוא הנכון. התת מודע העמוק (דלתא) שולט על רמת הבטא, והוא חזק יותר ותבוני יותר בצורה אין סופית מרמת המחשבה המודעת (בטא)

רק בזכות שיתוף הפעולה של רמת הדלתא יכולה רמת הבטא – מחשבה מודעת (אגו) לתפוס עצמה כשולטת על תהליך המחשבה (דלתא), ובכלל זה התהליכים הביולוגיים

החוקים היסודיים שמאפשרים שיתוף פעולה מרמת השכל הלא מודע (דלתא), אינם בהכרח עולים בקנה אחד עם התשוקות והמבנים המנטאליים של השכל המודע (בטא). אם רמת הדלתא אינה מסכימה עם התשוקות ו/או הכוונות המבוטאות על ידי רמת בטא, שיתוף פעולה זה לא יבוא לידי ביטוי

דבר זה נכון לכל הניסיונות האנושיים המבצעים תהליכים לא מודעים ותהליכי קליטה. זה נכון בעיקר במקרה של ראייה מרחוק שמקורה במידע הנובע מרמת הלא מודע בלבד. מכאן נובעים הכישלונות שרוב הארגונים הצבאיים או המודיעיניים יצרו בניסיונם לאסוף מידע של ראייה מרחוק וליישמו למטרות של הרס וכוחניות, למרות שהיו להם הצלחות עם מחקרים בלתי מזיקים בזמן /מרחב

שומר הסף והמתווך האולטימטיבי לתהליכים כמו חישה של מידע מרוחק (ראייה מרחוק) הוא השכל האוניברסאלי עצמו (דלתא). שום דבר ואף אחד לעולם לא יוכל להחליף זאת

רמת דלתא העמוקה (אוניברסאלית) היא רמת המידע הטהור (ללא דמיון). שום דבר אחר. אנו, כביטויים אישיים של זה, רק תופסים ומפרשים מידע טהור זה, תוך שימוש בעולם החושים שלנו (שמיעה, ראיה, ריח וכו’)

הרמה האוניברסאלית, על ביטויה האישיים (אנושות וטבע), מרכיבים יחדיו את היקום עצמו. פסיפס עצום של מידע טהור המוסווה כמציאות, הנחווה כנעים יותר או נעים פחות, תלוי בבחירות שאנו עושים

ישנן שלוש רמות של פעילות בתוך רמת הדלתא. מר אודונל לא יחשוף כאן את חשיבותן

רק בני אדם נדירים יכולים להבינן. ראייה מרחוק ברמת תטא העמוקה עשויה להוות גשר להבנה שכזו, מכיוון שהאדם יכול לייצב את תודעתו לצד רמת דלתא של השכל. רק בתוך המעבדה הפנימית של השכל ניתן להבין את השכל. זהו החיפוש האולטימטיבי

ההתנסות ברמת הדלתא הינה בדרך כלל מלאת ענווה וצניעות

רמת דלתא האמצעית פועלת בדומה למחשב דיגיטלי רב יישומי: עיבוד, אחסון וביצוע כמות עצומה של משימות בו זמנית. תפקידה היא ליצור בהירות ועקביות, על ידי קישור של מציאויות מתוך כאוס פוטנציאלי

רמת דלתא העליונה, ורמות תטא, אלפא ובטא, פועלות בעיקר בצורה ליניארית אנלוגית, כשיחסי סיבה ומסובב הינן החשובות ביותר, וקיימת תפיסת זמן/מרחב

מנגנון התיווך (ממשק קלט /פלט) המקודד ויוצר “הגיון” ממידע טהור א-ליניארי המתקבל מרמת דלתא אמצעית, ממוקם ברמת דלתא העליונה, ונתפס על ידינו כקיים בתוך מוחנו. מנגנון תיווך זה משויך לעולם החושים שלנו, הנותן מציאות לחוויותינו ולתפיסתנו את העולם החומרי “שם בחוץ”

רמת הבטא (אנושות) עדיין לא הבינה באמת כיצד רמת דלתא האמצעית מתפקדת

רמת דלתא האמצעית אינה משתמשת בדמיון כלל וכלל. רק תדרים של אור רוטט, המסתחררים ברמות שונות של עוצמה, קיימים. האור מכיל, מאחסן, ומעבד מידע

האנושות נראית כמעדיפה תמיד ומרגישה יותר נוחות להשתמש בתהליכי חשיבה ליניארית, ובמיוחד בחישה ליניארית של זמן /מרחב (תמונות, סמלים, מיתוסים ומטאפורות), בניסיונה להתייחס ולתפוס באופן קלוש את מקורה הנצחי. הסיבה לכך היא שזוהי הדרך שהאנושות פועלת. מכאן העיוותים והשלכותיהם

במשוואה האנלוגית-דיגיטלית של השכל, החלק האנלוגי (אנושות) מעולם לא הבין ועדיין לא מבין את החלק הדיגיטלי (הבורא). היא יכולה רק, עד היום ובמקרים נדירים, לחוות אותו. החלק הדיגיטלי נותן חיים, ממשיך אותם, ומופתע מתהליכי החשיבה המוגבלים של עצמו הפועלים בתוך התפישה המופרדת של האנושות

שיח חרשים זה, קרוב לוודאי, עומד להיפסק, בצורה זו או אחרת

רמת הדלתא היא רמת הידיעה. בזמן ההימצאות ברמת תטא, ניתן רק למשוך מרמת דלתא הקרובה

רמת בטא היא רמת הידע, כשמיקוד תשומת הלב הוא על מציאות העולם החומרי החיצוני, ויש ניסיון לתהליך למידה אינטלקטואלי איטי

הקפיצות אבולוציוניות העיקריות, כתיבה עם השראה, ניסיונות יצירתיים, תגליות מדעיות והמצאות בכל הזמנים, תמיד נבעו מרמת הידיעה ולא מרמת הידע

ידע אינסטינקטיבי של בני אדם ובע”ח ו”החוש השישי” נובעים מרמת הידיעה

החיפוש אחר מרכיב מאחד מחוץ לעצמי, בתוך זמן/מרחב, הוא דרך תפישתית ללא מוצא, ומתישהו האנושות תאלץ להכיר בכך

הנקודה המאחדת איננה מחוץ לעצמי, בתוך מרחב, או מחוץ למרחב, בידי מאסטרים, או גורואים, אלא בתוך העצמי

ידע אמיתי מגיע מבפנים. האדם רק לומד מחדש מה שהוא כבר יודע

המורה האולטימטיבי לכל האדוות (ייחוד השכל:האנשים) של אוקיינוס אנרגית המחשבה (שכל אוניברסאלי), הוא האוקיינוס עצמו, ולא האדוות

ולבטא זאת במטאפורה: כמו שקרחונים צפים באוקיינוס, צורות חיים, כתהליכי חשיבה יצירתיים נפרדים, הם רק ביטוי זמן/מרחב של המים האינסופיים של האוקיינוס. לבסוף, כל אחד מהם נמס במים וחוזר לאוקיינוס. הם כולם מים ממילא, אבל כקרח הם אינם תופשים זאת. הם יכולים לתפוס את אישיותם המבוטאת כצורות, דרך המדיה הדמיונית של אויר. הם אוהבים לדבוק בנוקשות בתפיסה זו. הם לרוב מסרבים לקבל שהם, כמו מים, מחוברים. ובמציאות, אין קרחון גדול יותר או קטן יותר, הם כולם באים מאותו דבר והם כולם, חוזרים אל אותו הדבר. כוחם, או האגו שלהם, הוא דמיוני וזמני

בעצם, יש רק שכל אחד, תבונה אחת, המבטאת וחווה עצמה דרך פה ושם. שום דבר אחר. לא שניים, או יותר. שכל הוא שכל, בין אם אנושי, חייתי, צמחי, חומרי או בלתי מקובע

“הממלכה” היא “בפנים” ולא “בחוץ”. כל מה שנשאר הוא לומר למלך שהוא קיים, במצבו המוגבל, כאנושות, המתהלכת ללא בגדים עליה. כי נראה שהמלך עדיין לא מבין זאת

הבנה שכזאת מסבירה לבסוף מדוע “המלך” כשכל האוניברסאלי, הוא בתוך כל אחד מאיתנו, ומדוע כולנו, כהתגשמות זמן/מרחב שלו (“הממלכה”), נמצאים בתוכו. האחד משקף את השני

הכיוון של מיקוד המחשבה צריך להיות מוחלף ממיקוד על עולם הגירויים החיצוני, לזרימה חזרה פנימה – מבטא, לאלפא, לתטא ולדלתא

כשם שהאנושות חוותה ביסודיות את בטא והבגרות, זהו הזמן לחוות את הילד הפנימי שוב, להתחבר לידיעה מעבר לגבולות זמן/מרחב חיצוניים

בעצם זהו הזמן, בו על העצמי לחבור שוב לעצמי

בעצם זהו הזמן להפסיק להיות כבשה בתוך “העדר”, ולהתחיל להוביל את ההבנה העצמית, ייעודנו וגורלנו

זהו הזמן לקחת את השליטה על חיינו שוב, ולקחת אחריות

השכל שלך (רוח) אינו מוגבל ע”י גוף “חומרי”. הוא רק מוגבל ע”י ומחובר, אל החושים הפיזיים שעושים אותך מודע למציאות חומרית

שחרר את החושים, הרשה לעצמך לא להיות מרוכז בהם (מציאות חומרית וביולוגית), ואז אתה מרשה לעצמך לשחרר את עצמך ולהתרחב לכל מקום, ולכל זמן

אתה יוצר הכול, כולל את מגבלותייך. ויכוח על מגבלותייך, ואמונה בדעותיו של מישהו אחר לגביהן, ייקבעו אותן כשלך

האמת האמיתית היחידה היא זו שאתה מוצא בתוכך. כל השאר הן תפישות הנקרות על דרכך בכוונה, כך שתוכל לחדד את האתגר והחיפוש

ברב המכר של ריצ’ארד באך – “ג’ונתן ליוינגסטון – השחף”, אנו מוצאים את ג’ונתן ליוינגסטון השחף שתמיד רוצה לנסוק גבוה יותר וטוב יותר. המבוגרים מנסים ללמדו שעל מנת להיות בכל מקום ובכל זמן, ראשית עליו להבין את מכאניקת התעופה. אם מכאניקה זו לא הובנה והופנמה, אזי תעופה אמיתית אינה אפשרית

כמו שצ’אנג השחף הישיש מסביר בעדינות (עמוד55) –

:”הישיש חייך באור הירח
אתה לומד שוב ג’ונתן השחף, אמר
ומה קורה מכאן, אם כן? לאן אנו הולכים? האם אין גן-עדן בנמצא כלל?
לא. ג’ונתן גן-העדן אינו קיים כלל. גן-העדן אינו מקום, אף לא זמן. גן העדן הוא השלמות.
הוא דמם לרגע.
עופף מהיר מאוד אתה, לא כן
אני… אני נהנה מן המהירות, אמר ג’ונתן ונרתע, אך גאה היה על שהזקן הבחין בכך.
ברגע בו תגיע אל המהירות המושלמת, ג’ונתן, אז תגיע גם אל גן-העדן. והמהירות המושלמת אין פירושה אלף מילין-שעה, או מיליון מילין-שעה, ואפילו לא הטיסה במהירות האור. שכן כל מספר הוא גבול בפני עצמו, ואילו לשלמות אין גבולות. המהירות המושלמת, בני, הינה היותך שם.”

ג’ונתן נדהם. הוא שכח להוסיף ולשאול אודות גן-העדן.”
?כיצד אתה עושה זאת? מהי ההרגשה? עד לאן יכול אתה להגיע
כך יכול אתה להגיע לכל מקום ולכל זמן שברצונך, אמר הזקן.
אני הייתי כבר בכל המקומות ובכל הזמנים שעלו בדעתי אי פעם.
הוא נשא מבטו על פני הים.
.מוזר הדבר. השחפים הדוחים את השלמות מפני הטיסה עצמה מגיעים לשום מקום, אט אט
.אלה הזונחים את הטיסה לטובת השלמות מגיעים לכל מקום, מיד
“…זכור, ג’ונתן, גן-העדן אינו מקום או זמן, כיוון שהמקום והזמן חסרי משמעות הם. גן-העדן הוא

.צ’אנג דיבר לאיטו והתבונן בשחף הצעיר בקפידה רבה”
…על-מנת לטוס מהיר כמחשבה, לכל מקום, אמר, עליך לפתוח בידיעה כי כבר הגעת שמה
על מנת להצליח בכך, אמר צ’אנג, חייב ג’ונתן לחדול מלראות עצמו לכוד בתוך גוף מוגבל שמוטת כנפיו ארבעים ושניים אינצ’ים ואשר את צורת מעופו ניתן לשרטט בתרשים. החכמה היא לדעת כי טבעו האמיתי חי והוא מושלם כמספר בלתי כתוב- במרחב ובזמן גם יחד, בכל מקום.”

.יום אחד ניצב ג’ונתן על החוף, עצם את עיניו בריכוז עליון ולפתע הבין מה ניסה צ’אנג לומר לו כל העת”
.הרי זה נכון! שחף מושלם הנני. אין לי גבולות! תדהמת חדווה כבירה אחזה בו
.יפה! אמר צ’אנג, וקולו נמלא ניצחון
…סופסוף תפסת את הרעיון אמר צ’אנג אך שום מה עליך להוסיף ולעמול על שליטתך
ג’ונתן היה כנדהם. היכן אנחנו?
.הזקן, שלא התרשם כלל מן הסביבה הנוכרית, ביטל את השאלה במנוד כנף. נראה שנמצאים אנו על כוכב כלשהו, שבו שמיים ירוקים ושמש כפולה
!ג’ונתן פלט ציווחת חדווה, הצליל הראשון שבקע מפיו מאז עזב את האדמה. הצלחתי
מובן שהצלחת, ג’ון, אמר צ’אנג. כשיודע אתה מה מעשיך זה מצליח תמיד. ועתה, בקשר לשליטתך…”

“אם רצונך בכך נוכל להתחיל להתאמן בזמן, אמר צ’אנג, עד שתוכל לטוס את העבר ואת והעתיד. לאחר מכן תהיה נכון להחל בדבר הקשה, הנשגב והמשעשע מכל. נכון תהיה “.להתחיל לטוס מעלה וללמוד את משמעותם של טוב הלב והאהבה

אולם אז בא היום בו נעלם צ’אנג. הוא דיבר אליהם חרש והזהירם לבל יחדלו לעולם מלימודים ומחתירה להבנה מעמיקה יותר של העיקרון הבלתי נראה המושלם ביותר בכל”החיים כולם.
.עוד הוא מדבר הלך ברק נוצותיו וגבר. הם בהקו באלפי נגוהות שאילצו את השחפים להסב עיניהן מעליו
“.ג’ונתן, אמר, והיו אלו מילותיו האחרונות, הוסף ללמוד את האהבה. כאשר שבו עיניהם והסתגלו לאור, לא ראו עוד את צ’אנג

לבסוף, ג’ונתן חוזר חזרה מקום להקתו ללמד שחפים אחרים -עמ’ 76
“כל אחד מאיתנו הינו למעשה רעיון השחף הגדול, הוא רעיון החופש הבלתי מוגבל, היה ג’ונתן אומר בערב על החוף, והטיסה המדויקת מהווה שלב בהתקדמותכם לקראת ביטוי”…טבעכם האמיתי. עלינו להרחיק מעלינו את כל המגביל אותנו. לכך מכוונים אימוני יתר המהירות, המהירות האיטית, תרגילי האווירובטיקה
גופכם כולו, מקצה כנף עד קצה כנף, היה ג’ונתן אומר בהזדמנויות אחרות, אינו אלא מחשבתכם, בצורה אותה מסוגלים אתם לראות בעין. נתקו את כבלי מחשבותיכם, “…וניתקתם אף את כבלי גופכם

*** למי שלא מאמין שסוכנויות ממשלתיות כאלה ואחרות קיימות – צירפנו מסמך המציין מספר קטן של סוכנויות אלו. שימו לב כי פרוייקט דלתא האמריקאי חוקר שינה עמוקה וגלי דלתא, עוד בשנות ה-60, לפני 50 שנה. זהו מסמך אמריקאי , גם לסוכנויות ביון אחרות יש תחומי מחקר דומים , בדיוק כמו זה שמר אודונל מדבר עליו. תחומי מחקר אלו רק התפתחו ב-50 השנים האחרונות, והיישומים שלהם רק גדלו, לא קטנו. יש סקרנים ?

להקשבה לראיון רדיופוני באנגלית עם מחבר המאמר
ראייה מרחוק

לרשימת טכנולוגיות קיימות, שפותחו ע”י ממשלות וגופים פרטיים