כששומעים את צלילן המתמשך של קערות הקריסטל, נדמה שאנו חווים זיכרון עתיק, הנוגע בעומק הנשמה. כיצד אנו יכולים להסביר זאת ? האם זהו סוג החומר ממנו עשויות הקערות ? האם זוהי תגובה הנוצרת באתר סביבנו ? האם זהו קשר בשבילנו עם מקור בריאתינו ? ללא ספק, עוד שאלות יעלו שיעוררו השראה לחקירה של צליל וריפוי בעזרת תדרים
מהו צליל
כל מה שזז – רוטט. מהמולקולה הקטנה ביותר, ליקום עצמו. כל עוד הרטט נמשך , צליל כלשהו יישמע. אנחנו אולי לא נשמע אותו, כי אולי הוא יהיה מתחת או מעל ליכולת שמיעתנו. אוזן האדם יכולה לשמוע רטט (תדרים) בין 20 עד 20,000 מחזורים בשניה (הרץ), אף על פי שאנו קולטים צליל גם דרך העור והעצמות, וקולטים ומעבדים אותו עם כל הגוף
תרבויות ודתות רבות, מייחסות לצליל חשיבות כה רבה, עד כדי אמונה שצליל ראשוני קרא ליקום להתהוות. עבור ההינדים, היקום היה חשוך ושקט, עד שהתנועה הראשונה ביקום יצרה את הצליל “אום”. זהו צליל האם, המכיל בתוכו את תדרי כל הצלילים
מחקרים מדעיים מראים כי צליל גורם לשינויים במערכת האוטונומית, החיסונית, ההורמונלית והעיצבית. כל אטום, מולקולה, תא, בלוטה, ואיבר בגוף האדם – קולטים ומשדרים צליל. כל הגוף, ובכלל זה המוח כשהוא במצב רגיעה, רוטט בתדר עיקרי של כ-8 מחזורים בשניה. התדר של כדור הארץ עצמו
דר’ האנס ייני, מדען שוויצרי, הצליח לתרגם רטט למבנה פיזי באמצעות חול, נסורת ברזל, וחומרים נוספים, ויצר קשת מרהיבה של צורות קליידוסקופיות. המחקר על צורות ותבניות אלו, נקרא קימטיקה
מדענים ורופאים רבים, מיישמים את תחום המחקר הזה ברפואה. מיטשל גיינור, מנהל המחלקה האונקולוגית ורפואה אינטגרלית במרכז סטרנג-קורנל למניעת סרטן, משתמש בקערות קריסטל וקערות טיבטיות, לטיפול בחולי סרטן. הוא מתעד מחקר מדוקדק של ריפוי בצליל וגישה הוליסטית לריפוי גוף/נפש. דר’ גיינור מפנה לחוקרים אחרים המשתמשים בצליל כדי לתמוך במלאכת הריפוי. ביניהם, סיר פיטר גיא מאנרס, אוסטיאופט אנגלי המשתמש בתרפיית קימטיקה על מנת להשיג חילוף חומרים כמעט מושלם באיבר או תא, וג’פרי תומפסון המשתמש בצלילים ראשוניים וצלילים מהטבע לקדם ריפוי ברמת התא. טכניקה זו נקראת אינדקציה קולית
מהי מוסיקה
מוסיקה היא צליל מאורגן. למעשה, כל התרבויות השתמשו בכוחה של המוסיקה למטרות רפואיות. במשך כמה מאות שנים, תשומת הלב למוסיקה הייתה בעיקר לבידור. רק לאחרונה, השימוש בצליל הופיע מחדש בתרבות המערבית ככלי פשוט ואפקטיבי לריפוי. מטרת התרפיה במוסיקה אם כן, היא להפחית מתח וכאב, להביא לרגיעה עמוקה, לפתח מודעות עצמית ויצירתיות, לשפר יכולת למידה, ולתמוך בתהליכי הריפוי הטבעיים
מהו צבע
“ייותר אנרגיה משתחררת בזמן זריחה ושקיעה ובקשת בענן, מאשר אולי בכל רגע או דרך אחרת.” רונלד פ. ביסלי
צליל וצבע , שניהם סוגי אנרגיה רוטטת. ככל שרטט הצליל גבוה יותר וקל יותר, הצליל מותמר לצבע. סטיבן הלפרן, נותן דוגמא גרפית ליחסים בין צליל וצבע: “רטט ב1000 הרץ, ניתן לשמיעה בקלות. אם מכפילים את הרטט ל2000 הרץ, זוהי אוקטובה אחת גבוהה יותר. אם מכפילים שוב ל4000 הרץ, זוהי אוקטבה נוספת. פסנתר רגיל מכיל מעט יותר מ7 אוקטבוות. אם בצורה היפותטית היינו יכולים למתוח את הקלידים 35-50 אוקטבות גבוה יותר, הקלידים בקצה ינגנו אור”. מתוך הספר “רפואת צליל”. כהערת אגב, אם היינו מנגנים בקלידים כ-35 אוקטבות מתחת לגבול השמע שלנו, היינו מנגנים צ’י, כוח חיים
מה הן צ’אקרות
כשם שהיקום מורכב מספירלות אנרגיה מסתובבות, גם אנו בליבה הפנימית של הוויתנו מסובבים 7 מוקדי אנרגיה הנקראות צ’אקרות. הן ניתנות למדידה על פי תבניות של פעילות אלקטרו-מגנטית, במוקדי קליטה, עיבוד ותשדורת של אנרגיית החיים שבתוכנו. כל צ’אקרה משקפת היבט חיוני של התודעה, ויוצרת תוכנית אב המשפיעה על חיינו, היכולת שלנו לאהוב, ללמוד, ולהשתדרג לרמות גבוהות יותר של אור. בסיפרה “גלגלי החיים”, נותנת אנודיאה ג’ודית’, תיאור מדעי, תרבותי, פסיכולוגי ואיזוטרי מקיף על הצ’אקרות: היא כותבת: “צ’אקרות יכולות להיפתח, להיסגר או להיות בכל מצב בין השניים. מצבים אלה יכולים להיות אספקטים בסיסיים לאישיות של אדם לאורך רוב חייו, או משהו שמשתנה מרגע לרגע, בתגובה למצב נתון. צ’אקרה שלא פועלת כראוי לא תוכל לשנות את מצבה בקלות ותהיה “תקועה” במצב פתוח או סגור. במצב זה הצ’אקרה זקוקה לריפוי על ידי חשיפה והסרה של מה שחוסם אותה.” / …” שבע הצ’אקרות העיקריות קשורות אחת לשניה בצורה בלתי ניתנת לניתוק. חסימה בפעילות של צ’אקרה אחת עלול להשפיע על פעילותה של צ’אקרה נוספת מעליה או מתחתיה. לדוגמא, לאדם כלשהו יכולה להיות בעיה עם עוצמתו האישית (צ’אקרה שלישית) בגלל חסימה בתקשורת (צ’אקרה חמישית) או ההיפך. או אולי הבעיה האמיתית הינה בלב (צ’אקרה רביעית) ופורצת החוצה רק באזורים אחרים כיוון שהיא מודחקת.”
יש פעמים בהן אנו חפצים בצ’אקרות פתוחות, כשאנו קולטים מידע או מקבלים ריפוי. ישנן פעמים אחרות, כמו למשל בפקק תנועה, שהיינו רוצים שחלקן יהיו סגורות. צבע הוא צליל ניראה. וצליל הוא צבע נישמע. גם אור וגם צליל משפיעים על הצ’אקרות, במיוחד כשהם בשימוש יחדיו. כל אחד ממרכזי האנרגיה בגוף משוייך לצבע וצליל ספציפיים. אדום, הצבע שרוטט הכי לאט, משוייך לצ’אקרת הבסיס. הצבעים מסודרים על פי צבעי הקשת, כשסגול בהיר (וויולט) רוטט הכי מהר ומשוייך לצ’אקרת הכתר
מהו ריפוי
ריפוי הוא מצב בו אנו באיזון ובהרמוניה עם הכוונה הגבוהה ביותר. סטיבן הלפרן, מלחין של מוזיקה לריפוי, מציין “גופנו מתוכנתים גנטית להיות כלים לריפוי עצמי, אם ניתן להם את ההזדמנות… לדעתי, סוגי מוסיקה מסויימים מרפאים בכך שהמנגינה עוזרת לגוף להיות במצבו הטבעי, מאוזן והרמוני… בכל גישות הריפוי הקיימות, מסכימים כי הגוף מרפא את עצמו בצורה האפקטיבית ביותר במצב רגיעה עמוקה. השימוש במוזיקה לעורר תחושת רגיעה עמוקה בגוף, הוא אחד מהשימושים הפשוטים והאפקטיביים ביותר, אבל עליך לבחור את המוסיקה המתאימה…. תגובותינו למוסיקה הן הרבה יותר מורכבות, עדינות, ומרחיקות לכת מכפי שדמיינו”
דר’ לארי דוסי, הידוע במחקריו על ריפוי באמצעות תפילה, מציין כי התכונות העיקריות של מרפאים הן השימוש במצב תודעה של מדיטציה ותפילה, ושהם מאמצים לעצמם גישה אוהבת וחומלת כלפי החולה. המרפאים הולכים מעבר ל”אני” האישי, ומרגישים מאוחדים עם כולם ועם הכל. יש להם יכולת טיפול ואמפטיה גבוהה כלפי האדם הנזקק. “בזמן מצב זה המרפא לא מחשיב את עצמו להיות מקור הריפוי, אלא רק מוליך שדרכו הריפוי זורם ממקור גבוה יותר”
מהו ריפוי בצליל
כשאיבר בגוף בריא, הוא יוצר הדהוד טבעי של תדר בהרמוניה עם שאר חלקי הגוף. כשהרטט של אחד האיברים אינו בהרמוניה, אנו חשים לא בנוח, ונעשים חולים. בזמן מחלה, תבנית צליל שונה מהדהדת באיבר החלש. כשצליל מדוייק מושמע לאיזור החלש, תבניות הרמוניה טבעית נבנות מחדש. ישנן שיטות רבות לריפוי בצליל. מנטרות ומיזמורים נמצאות בשימוש במשך אלפי שנים. כלים אקוסטיים רבים נכנסו לשימוש על מנת לעזור במלאכת הריפוי. הקול האנושי הוא הכלי המוזיקלי העוצמתי ביותר… פביאן ממן, בסיפרו “תפקידה של המוזיקה במאה ה-21” מייחס תוצאות דרמטיות להשפעת צליל על תאים סרטניים, עם שימוש בכלים אקוסטיים ותווים, כמו גם בקול האנושי. בעבודתו הוא שילב את השימוש בצליל צבע ותנועה, כשהוא מכוון לריפוי של רבדי גוף האנרגיה העדינים יותר.
